Textus Receptus Bibles
Masoretic Text 1524
Old Testament
| 51:1 | למנצח מזמור לדוד׃ (51:2) בבוא אליו נתן הנביא כאשׁר בא אל בת שׁבע׃ (51:3) חנני אלהים כחסדך כרב רחמיך מחה פשׁעי׃ |
| 51:2 | (51:4) הרבה כבסני מעוני ומחטאתי טהרני׃ |
| 51:3 | (51:5) כי פשׁעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד׃ |
| 51:4 | (51:6) לך לבדך חטאתי והרע בעיניך עשׂיתי למען תצדק בדברך תזכה בשׁפטך׃ |
| 51:5 | (51:7) הן בעוון חוללתי ובחטא יחמתני אמי׃ |
| 51:6 | (51:8) הן אמת חפצת בטחות ובסתם חכמה תודיעני׃ |
| 51:7 | (51:9) תחטאני באזוב ואטהר תכבסני ומשׁלג אלבין׃ |
| 51:8 | (51:10) תשׁמיעני שׂשׂון ושׂמחה תגלנה עצמות דכית׃ |
| 51:9 | (51:11) הסתר פניך מחטאי וכל עונתי מחה׃ |
| 51:10 | (51:12) לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדשׁ בקרבי׃ |
| 51:11 | (51:13) אל תשׁליכני מלפניך ורוח קדשׁך אל תקח ממני׃ |
| 51:12 | (51:14) השׁיבה לי שׂשׂון ישׁעך ורוח נדיבה תסמכני׃ |
| 51:13 | (51:15) אלמדה פשׁעים דרכיך וחטאים אליך ישׁובו׃ |
| 51:14 | (51:16) הצילני מדמים אלהים אלהי תשׁועתי תרנן לשׁוני צדקתך׃ |
| 51:15 | (51:17) אדני שׂפתי תפתח ופי יגיד תהלתך׃ |
| 51:16 | (51:18) כי לא תחפץ זבח ואתנה עולה לא תרצה׃ |
| 51:17 | (51:19) זבחי אלהים רוח נשׁברה לב נשׁבר ונדכה אלהים לא תבזה׃ |
| 51:18 | (51:20) היטיבה ברצונך את ציון תבנה חומות ירושׁלם׃ |
| 51:19 | (51:21) אז תחפץ זבחי צדק עולה וכליל אז יעלו על מזבחך פרים׃ |
Masoretic Text 1524
The Hebrew text of the Old Testament is called the Masoretic Text because in its present form it is based upon the Masora—the Hebrew, textual tradition of the Jewish scholars known as the Masoretes (or Masorites). The Masoretes were rabbis who made it their special work to correct the faults that had crept into the text of the Old Testament during the Babylonian captivity, and to prevent, for the future, its being corrupted by any alteration. They first separated the apocryphal from the canonical books, and divided the latter into twenty-two books, being the number of letters in the Hebrew alphabet. Then they divided each book into sections and verses.
There is a great difference of opinion as to when the Masoretic Text was written, but it was probably accomplished in the 10th -11th century. Several editions existed, varying considerably, but the received and authoritative text is that of Jacob ben-chayim ibn Adonijah, who carefully sifted and arranged the previous works on the subject. It was published in 1524.