Textus Receptus Bibles
Masoretic Text 1524
Old Testament
| 139:1 | למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע׃ |
| 139:2 | אתה ידעת שׁבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק׃ |
| 139:3 | ארחי ורבעי זרית וכל דרכי הסכנתה׃ |
| 139:4 | כי אין מלה בלשׁוני הן יהוה ידעת כלה׃ |
| 139:5 | אחור וקדם צרתני ותשׁת עלי כפכה׃ |
| 139:6 | פלאיה דעת ממני נשׂגבה לא אוכל׃ |
| 139:7 | אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח׃ |
| 139:8 | אם אסק שׁמים שׁם אתה ואציעה שׁאול הנך׃ |
| 139:9 | אשׂא כנפי שׁחר אשׁכנה באחרית ים׃ |
| 139:10 | גם שׁם ידך תנחני ותאחזני ימינך׃ |
| 139:11 | ואמר אך חשׁך ישׁופני ולילה אור בעדני׃ |
| 139:12 | גם חשׁך לא יחשׁיך ממך ולילה כיום יאיר כחשׁיכה כאורה׃ |
| 139:13 | כי אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי׃ |
| 139:14 | אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשׂיך ונפשׁי ידעת מאד׃ |
| 139:15 | לא נכחד עצמי ממך אשׁר עשׂיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ׃ |
| 139:16 | גלמי ראו עיניך ועל ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא אחד׃ |
| 139:17 | ולי מה יקרו רעיך אל מה עצמו ראשׁיהם׃ |
| 139:18 | אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך׃ |
| 139:19 | אם תקטל אלוה רשׁע ואנשׁי דמים סורו מני׃ |
| 139:20 | אשׁר יאמרך למזמה נשׂא לשׁוא עריך׃ |
| 139:21 | הלוא משׂנאיך יהוה אשׂנא ובתקוממיך אתקוטט׃ |
| 139:22 | תכלית שׂנאה שׂנאתים לאויבים היו׃ |
| 139:23 | חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שׂרעפי׃ |
| 139:24 | וראה אם דרך עצב בי ונחני בדרך עולם׃ |
Masoretic Text 1524
The Hebrew text of the Old Testament is called the Masoretic Text because in its present form it is based upon the Masora—the Hebrew, textual tradition of the Jewish scholars known as the Masoretes (or Masorites). The Masoretes were rabbis who made it their special work to correct the faults that had crept into the text of the Old Testament during the Babylonian captivity, and to prevent, for the future, its being corrupted by any alteration. They first separated the apocryphal from the canonical books, and divided the latter into twenty-two books, being the number of letters in the Hebrew alphabet. Then they divided each book into sections and verses.
There is a great difference of opinion as to when the Masoretic Text was written, but it was probably accomplished in the 10th -11th century. Several editions existed, varying considerably, but the received and authoritative text is that of Jacob ben-chayim ibn Adonijah, who carefully sifted and arranged the previous works on the subject. It was published in 1524.