Textus Receptus Bibles
Masoretic Text 1524
Old Testament
37:1 | לדוד אל תתחר במרעים אל תקנא בעשׂי עולה׃ |
37:2 | כי כחציר מהרה ימלו וכירק דשׁא יבולון׃ |
37:3 | בטח ביהוה ועשׂה טוב שׁכן ארץ ורעה אמונה׃ |
37:4 | והתענג על יהוה ויתן לך משׁאלת לבך׃ |
37:5 | גול על יהוה דרכך ובטח עליו והוא יעשׂה׃ |
37:6 | והוציא כאור צדקך ומשׁפטך כצהרים׃ |
37:7 | דום ליהוה והתחולל לו אל תתחר במצליח דרכו באישׁ עשׂה מזמות׃ |
37:8 | הרף מאף ועזב חמה אל תתחר אך להרע׃ |
37:9 | כי מרעים יכרתון וקוי יהוה המה יירשׁו ארץ׃ |
37:10 | ועוד מעט ואין רשׁע והתבוננת על מקומו ואיננו׃ |
37:11 | וענוים יירשׁו ארץ והתענגו על רב שׁלום׃ |
37:12 | זמם רשׁע לצדיק וחרק עליו שׁניו׃ |
37:13 | אדני ישׂחק לו כי ראה כי יבא יומו׃ |
37:14 | חרב פתחו רשׁעים ודרכו קשׁתם להפיל עני ואביון לטבוח ישׁרי דרך׃ |
37:15 | חרבם תבוא בלבם וקשׁתותם תשׁברנה׃ |
37:16 | טוב מעט לצדיק מהמון רשׁעים רבים׃ |
37:17 | כי זרועות רשׁעים תשׁברנה וסומך צדיקים יהוה׃ |
37:18 | יודע יהוה ימי תמימם ונחלתם לעולם תהיה׃ |
37:19 | לא יבשׁו בעת רעה ובימי רעבון ישׂבעו׃ |
37:20 | כי רשׁעים יאבדו ואיבי יהוה כיקר כרים כלו בעשׁן כלו׃ |
37:21 | לוה רשׁע ולא ישׁלם וצדיק חונן ונותן׃ |
37:22 | כי מברכיו יירשׁו ארץ ומקלליו יכרתו׃ |
37:23 | מיהוה מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ׃ |
37:24 | כי יפל לא יוטל כי יהוה סומך ידו׃ |
37:25 | נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקשׁ לחם׃ |
37:26 | כל היום חונן ומלוה וזרעו לברכה׃ |
37:27 | סור מרע ועשׂה טוב ושׁכן לעולם׃ |
37:28 | כי יהוה אהב משׁפט ולא יעזב את חסידיו לעולם נשׁמרו וזרע רשׁעים נכרת׃ |
37:29 | צדיקים יירשׁו ארץ וישׁכנו לעד עליה׃ |
37:30 | פי צדיק יהגה חכמה ולשׁונו תדבר משׁפט׃ |
37:31 | תורת אלהיו בלבו לא תמעד אשׁריו׃ |
37:32 | צופה רשׁע לצדיק ומבקשׁ להמיתו׃ |
37:33 | יהוה לא יעזבנו בידו ולא ירשׁיענו בהשׁפטו׃ |
37:34 | קוה אל יהוה ושׁמר דרכו וירוממך לרשׁת ארץ בהכרת רשׁעים תראה׃ |
37:35 | ראיתי רשׁע עריץ ומתערה כאזרח רענן׃ |
37:36 | ויעבר והנה איננו ואבקשׁהו ולא נמצא׃ |
37:37 | שׁמר תם וראה ישׁר כי אחרית לאישׁ שׁלום׃ |
37:38 | ופשׁעים נשׁמדו יחדו אחרית רשׁעים נכרתה׃ |
37:39 | ותשׁועת צדיקים מיהוה מעוזם בעת צרה׃ |
37:40 | ויעזרם יהוה ויפלטם יפלטם מרשׁעים ויושׁיעם כי חסו׃ |
Masoretic Text 1524
The Hebrew text of the Old Testament is called the Masoretic Text because in its present form it is based upon the Masora—the Hebrew, textual tradition of the Jewish scholars known as the Masoretes (or Masorites). The Masoretes were rabbis who made it their special work to correct the faults that had crept into the text of the Old Testament during the Babylonian captivity, and to prevent, for the future, its being corrupted by any alteration. They first separated the apocryphal from the canonical books, and divided the latter into twenty-two books, being the number of letters in the Hebrew alphabet. Then they divided each book into sections and verses.
There is a great difference of opinion as to when the Masoretic Text was written, but it was probably accomplished in the 10th -11th century. Several editions existed, varying considerably, but the received and authoritative text is that of Jacob ben-chayim ibn Adonijah, who carefully sifted and arranged the previous works on the subject. It was published in 1524.