Textus Receptus Bibles
Masoretic Text 1524
Old Testament
103:1 | לדוד ברכי נפשׁי את יהוה וכל קרבי את שׁם קדשׁו׃ |
103:2 | ברכי נפשׁי את יהוה ואל תשׁכחי כל גמוליו׃ |
103:3 | הסלח לכל עונכי הרפא לכל תחלאיכי׃ |
103:4 | הגואל משׁחת חייכי המעטרכי חסד ורחמים׃ |
103:5 | המשׂביע בטוב עדיך תתחדשׁ כנשׁר נעוריכי׃ |
103:6 | עשׂה צדקות יהוה ומשׁפטים לכל עשׁוקים׃ |
103:7 | יודיע דרכיו למשׁה לבני ישׂראל עלילותיו׃ |
103:8 | רחום וחנון יהוה ארך אפים ורב חסד׃ |
103:9 | לא לנצח יריב ולא לעולם יטור׃ |
103:10 | לא כחטאינו עשׂה לנו ולא כעונתינו גמל עלינו׃ |
103:11 | כי כגבה שׁמים על הארץ גבר חסדו על יראיו׃ |
103:12 | כרחק מזרח ממערב הרחיק ממנו את פשׁעינו׃ |
103:13 | כרחם אב על בנים רחם יהוה על יראיו׃ |
103:14 | כי הוא ידע יצרנו זכור כי עפר אנחנו׃ |
103:15 | אנושׁ כחציר ימיו כציץ השׂדה כן יציץ׃ |
103:16 | כי רוח עברה בו ואיננו ולא יכירנו עוד מקומו׃ |
103:17 | וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים׃ |
103:18 | לשׁמרי בריתו ולזכרי פקדיו לעשׂותם׃ |
103:19 | יהוה בשׁמים הכין כסאו ומלכותו בכל משׁלה׃ |
103:20 | ברכו יהוה מלאכיו גברי כח עשׂי דברו לשׁמע בקול דברו׃ |
103:21 | ברכו יהוה כל צבאיו משׁרתיו עשׂי רצונו׃ |
103:22 | ברכו יהוה כל מעשׂיו בכל מקמות ממשׁלתו ברכי נפשׁי את יהוה׃ |
Masoretic Text 1524
The Hebrew text of the Old Testament is called the Masoretic Text because in its present form it is based upon the Masora—the Hebrew, textual tradition of the Jewish scholars known as the Masoretes (or Masorites). The Masoretes were rabbis who made it their special work to correct the faults that had crept into the text of the Old Testament during the Babylonian captivity, and to prevent, for the future, its being corrupted by any alteration. They first separated the apocryphal from the canonical books, and divided the latter into twenty-two books, being the number of letters in the Hebrew alphabet. Then they divided each book into sections and verses.
There is a great difference of opinion as to when the Masoretic Text was written, but it was probably accomplished in the 10th -11th century. Several editions existed, varying considerably, but the received and authoritative text is that of Jacob ben-chayim ibn Adonijah, who carefully sifted and arranged the previous works on the subject. It was published in 1524.