Textus Receptus Bibles
Masoretic Text 1524
Old Testament
| 136:1 | הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃ |
| 136:2 | הודו לאלהי האלהים כי לעולם חסדו׃ |
| 136:3 | הודו לאדני האדנים כי לעולם חסדו׃ |
| 136:4 | לעשׂה נפלאות גדלות לבדו כי לעולם חסדו׃ |
| 136:5 | לעשׂה השׁמים בתבונה כי לעולם חסדו׃ |
| 136:6 | לרקע הארץ על המים כי לעולם חסדו׃ |
| 136:7 | לעשׂה אורים גדלים כי לעולם חסדו׃ |
| 136:8 | את השׁמשׁ לממשׁלת ביום כי לעולם חסדו׃ |
| 136:9 | את הירח וכוכבים לממשׁלות בלילה כי לעולם חסדו׃ |
| 136:10 | למכה מצרים בבכוריהם כי לעולם חסדו׃ |
| 136:11 | ויוצא ישׂראל מתוכם כי לעולם חסדו׃ |
| 136:12 | ביד חזקה ובזרוע נטויה כי לעולם חסדו׃ |
| 136:13 | לגזר ים סוף לגזרים כי לעולם חסדו׃ |
| 136:14 | והעביר ישׂראל בתוכו כי לעולם חסדו׃ |
| 136:15 | ונער פרעה וחילו בים סוף כי לעולם חסדו׃ |
| 136:16 | למוליך עמו במדבר כי לעולם חסדו׃ |
| 136:17 | למכה מלכים גדלים כי לעולם חסדו׃ |
| 136:18 | ויהרג מלכים אדירים כי לעולם חסדו׃ |
| 136:19 | לסיחון מלך האמרי כי לעולם חסדו׃ |
| 136:20 | ולעוג מלך הבשׁן כי לעולם חסדו׃ |
| 136:21 | ונתן ארצם לנחלה כי לעולם חסדו׃ |
| 136:22 | נחלה לישׂראל עבדו כי לעולם חסדו׃ |
| 136:23 | שׁבשׁפלנו זכר לנו כי לעולם חסדו׃ |
| 136:24 | ויפרקנו מצרינו כי לעולם חסדו׃ |
| 136:25 | נתן לחם לכל בשׂר כי לעולם חסדו׃ |
| 136:26 | הודו לאל השׁמים כי לעולם חסדו׃ |
Masoretic Text 1524
The Hebrew text of the Old Testament is called the Masoretic Text because in its present form it is based upon the Masora—the Hebrew, textual tradition of the Jewish scholars known as the Masoretes (or Masorites). The Masoretes were rabbis who made it their special work to correct the faults that had crept into the text of the Old Testament during the Babylonian captivity, and to prevent, for the future, its being corrupted by any alteration. They first separated the apocryphal from the canonical books, and divided the latter into twenty-two books, being the number of letters in the Hebrew alphabet. Then they divided each book into sections and verses.
There is a great difference of opinion as to when the Masoretic Text was written, but it was probably accomplished in the 10th -11th century. Several editions existed, varying considerably, but the received and authoritative text is that of Jacob ben-chayim ibn Adonijah, who carefully sifted and arranged the previous works on the subject. It was published in 1524.