Textus Receptus Bibles
Masoretic Text 1524
Old Testament
5:1 | בני לחכמתי הקשׁיבה לתבונתי הט אזנך׃ |
5:2 | לשׁמר מזמות ודעת שׂפתיך ינצרו׃ |
5:3 | כי נפת תטפנה שׂפתי זרה וחלק משׁמן חכה׃ |
5:4 | ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות׃ |
5:5 | רגליה ירדות מות שׁאול צעדיה יתמכו׃ |
5:6 | ארח חיים פן תפלס נעו מעגלתיה לא תדע׃ |
5:7 | ועתה בנים שׁמעו לי ואל תסורו מאמרי פי׃ |
5:8 | הרחק מעליה דרכך ואל תקרב אל פתח ביתה׃ |
5:9 | פן תתן לאחרים הודך ושׁנתיך לאכזרי׃ |
5:10 | פן ישׂבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי׃ |
5:11 | ונהמת באחריתך בכלות בשׂרך ושׁארך׃ |
5:12 | ואמרת איך שׂנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי׃ |
5:13 | ולא שׁמעתי בקול מורי ולמלמדי לא הטיתי אזני׃ |
5:14 | כמעט הייתי בכל רע בתוך קהל ועדה׃ |
5:15 | שׁתה מים מבורך ונזלים מתוך בארך׃ |
5:16 | יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי מים׃ |
5:17 | יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך׃ |
5:18 | יהי מקורך ברוך ושׂמח מאשׁת נעורך׃ |
5:19 | אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירוך בכל עת באהבתה תשׁגה תמיד׃ |
5:20 | ולמה תשׁגה בני בזרה ותחבק חק נכריה׃ |
5:21 | כי נכח עיני יהוה דרכי אישׁ וכל מעגלתיו מפלס׃ |
5:22 | עוונותיו ילכדנו את הרשׁע ובחבלי חטאתו יתמך׃ |
5:23 | הוא ימות באין מוסר וברב אולתו ישׁגה׃ |
Masoretic Text 1524
The Hebrew text of the Old Testament is called the Masoretic Text because in its present form it is based upon the Masora—the Hebrew, textual tradition of the Jewish scholars known as the Masoretes (or Masorites). The Masoretes were rabbis who made it their special work to correct the faults that had crept into the text of the Old Testament during the Babylonian captivity, and to prevent, for the future, its being corrupted by any alteration. They first separated the apocryphal from the canonical books, and divided the latter into twenty-two books, being the number of letters in the Hebrew alphabet. Then they divided each book into sections and verses.
There is a great difference of opinion as to when the Masoretic Text was written, but it was probably accomplished in the 10th -11th century. Several editions existed, varying considerably, but the received and authoritative text is that of Jacob ben-chayim ibn Adonijah, who carefully sifted and arranged the previous works on the subject. It was published in 1524.