Textus Receptus Bibles
Masoretic Text 1524
Old Testament
7:1 | בני שׁמר אמרי ומצותי תצפן אתך׃ |
7:2 | שׁמר מצותי וחיה ותורתי כאישׁון עיניך׃ |
7:3 | קשׁרם על אצבעתיך כתבם על לוח לבך׃ |
7:4 | אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא׃ |
7:5 | לשׁמרך מאשׁה זרה מנכריה אמריה החליקה׃ |
7:6 | כי בחלון ביתי בעד אשׁנבי נשׁקפתי׃ |
7:7 | וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר לב׃ |
7:8 | עבר בשׁוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד׃ |
7:9 | בנשׁף בערב יום באישׁון לילה ואפלה׃ |
7:10 | והנה אשׁה לקראתו שׁית זונה ונצרת לב׃ |
7:11 | המיה היא וסררת בביתה לא ישׁכנו רגליה׃ |
7:12 | פעם בחוץ פעם ברחבות ואצל כל פנה תארב׃ |
7:13 | והחזיקה בו ונשׁקה לו העזה פניה ותאמר׃ |
7:14 | זבחי שׁלמים עלי היום שׁלמתי נדרי׃ |
7:15 | על כן יצאתי לקראתך לשׁחר פניך ואמצאך׃ |
7:16 | מרבדים רבדתי ערשׂי חטבות אטון מצרים׃ |
7:17 | נפתי משׁכבי מר אהלים וקנמון׃ |
7:18 | לכה נרוה דדים עד הבקר נתעלסה באהבים׃ |
7:19 | כי אין האישׁ בביתו הלך בדרך מרחוק׃ |
7:20 | צרור הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו׃ |
7:21 | הטתו ברב לקחה בחלק שׂפתיה תדיחנו׃ |
7:22 | הולך אחריה פתאם כשׁור אל טבח יבוא וכעכס אל מוסר אויל׃ |
7:23 | עד יפלח חץ כבדו כמהר צפור אל פח ולא ידע כי בנפשׁו הוא׃ |
7:24 | ועתה בנים שׁמעו לי והקשׁיבו לאמרי פי׃ |
7:25 | אל ישׂט אל דרכיה לבך אל תתע בנתיבותיה׃ |
7:26 | כי רבים חללים הפילה ועצמים כל הרגיה׃ |
7:27 | דרכי שׁאול ביתה ירדות אל חדרי מות׃ |
Masoretic Text 1524
The Hebrew text of the Old Testament is called the Masoretic Text because in its present form it is based upon the Masora—the Hebrew, textual tradition of the Jewish scholars known as the Masoretes (or Masorites). The Masoretes were rabbis who made it their special work to correct the faults that had crept into the text of the Old Testament during the Babylonian captivity, and to prevent, for the future, its being corrupted by any alteration. They first separated the apocryphal from the canonical books, and divided the latter into twenty-two books, being the number of letters in the Hebrew alphabet. Then they divided each book into sections and verses.
There is a great difference of opinion as to when the Masoretic Text was written, but it was probably accomplished in the 10th -11th century. Several editions existed, varying considerably, but the received and authoritative text is that of Jacob ben-chayim ibn Adonijah, who carefully sifted and arranged the previous works on the subject. It was published in 1524.