Textus Receptus Bibles
Masoretic Text 1524
Old Testament
12:1 | ויען איוב ויאמר׃ |
12:2 | אמנם כי אתם עם ועמכם תמות חכמה׃ |
12:3 | גם לי לבב כמוכם לא נפל אנכי מכם ואת מי אין כמו אלה׃ |
12:4 | שׂחק לרעהו אהיה קרא לאלוה ויענהו שׂחוק צדיק תמים׃ |
12:5 | לפיד בוז לעשׁתות שׁאנן נכון למועדי רגל׃ |
12:6 | ישׁליו אהלים לשׁדדים ובטחות למרגיזי אל לאשׁר הביא אלוה בידו׃ |
12:7 | ואולם שׁאל נא בהמות ותרך ועוף השׁמים ויגד׃ |
12:8 | או שׂיח לארץ ותרך ויספרו לך דגי הים׃ |
12:9 | מי לא ידע בכל אלה כי יד יהוה עשׂתה זאת׃ |
12:10 | אשׁר בידו נפשׁ כל חי ורוח כל בשׂר אישׁ׃ |
12:11 | הלא אזן מלין תבחן וחך אכל יטעם׃ |
12:12 | בישׁישׁים חכמה וארך ימים תבונה׃ |
12:13 | עמו חכמה וגבורה לו עצה ותבונה׃ |
12:14 | הן יהרוס ולא יבנה יסגר על אישׁ ולא יפתח׃ |
12:15 | הן יעצר במים ויבשׁו וישׁלחם ויהפכו ארץ׃ |
12:16 | עמו עז ותושׁיה לו שׁגג ומשׁגה׃ |
12:17 | מוליך יועצים שׁולל ושׁפטים יהולל׃ |
12:18 | מוסר מלכים פתח ויאסר אזור במתניהם׃ |
12:19 | מוליך כהנים שׁולל ואתנים יסלף׃ |
12:20 | מסיר שׂפה לנאמנים וטעם זקנים יקח׃ |
12:21 | שׁופך בוז על נדיבים ומזיח אפיקים רפה׃ |
12:22 | מגלה עמקות מני חשׁך ויצא לאור צלמות׃ |
12:23 | משׂגיא לגוים ויאבדם שׁטח לגוים וינחם׃ |
12:24 | מסיר לב ראשׁי עם הארץ ויתעם בתהו לא דרך׃ |
12:25 | ימשׁשׁו חשׁך ולא אור ויתעם כשׁכור׃ |
Masoretic Text 1524
The Hebrew text of the Old Testament is called the Masoretic Text because in its present form it is based upon the Masora—the Hebrew, textual tradition of the Jewish scholars known as the Masoretes (or Masorites). The Masoretes were rabbis who made it their special work to correct the faults that had crept into the text of the Old Testament during the Babylonian captivity, and to prevent, for the future, its being corrupted by any alteration. They first separated the apocryphal from the canonical books, and divided the latter into twenty-two books, being the number of letters in the Hebrew alphabet. Then they divided each book into sections and verses.
There is a great difference of opinion as to when the Masoretic Text was written, but it was probably accomplished in the 10th -11th century. Several editions existed, varying considerably, but the received and authoritative text is that of Jacob ben-chayim ibn Adonijah, who carefully sifted and arranged the previous works on the subject. It was published in 1524.