Textus Receptus Bibles
Masoretic Text 1524
Old Testament
| 9:1 | (8:23) כי לא מועף לאשׁר מוצק לה כעת הראשׁון הקל ארצה זבלון וארצה נפתלי והאחרון הכביד דרך הים עבר הירדן גליל הגוים׃ |
| 9:2 | (9:1) העם ההלכים בחשׁך ראו אור גדול ישׁבי בארץ צלמות אור נגה עליהם׃ |
| 9:3 | (9:2) הרבית הגוי לא הגדלת השׂמחה שׂמחו לפניך כשׂמחת בקציר כאשׁר יגילו בחלקם שׁלל׃ |
| 9:4 | (9:3) כי את על סבלו ואת מטה שׁכמו שׁבט הנגשׂ בו החתת כיום מדין׃ |
| 9:5 | (9:4) כי כל סאון סאן ברעשׁ ושׂמלה מגוללה בדמים והיתה לשׂרפה מאכלת אשׁ׃ |
| 9:6 | (9:5) כי ילד ילד לנו בן נתן לנו ותהי המשׂרה על שׁכמו ויקרא שׁמו פלא יועץ אל גבור אביעד שׂר שׁלום׃ |
| 9:7 | (9:6) לםרבה המשׂרה ולשׁלום אין קץ על כסא דוד ועל ממלכתו להכין אתה ולסעדה במשׁפט ובצדקה מעתה ועד עולם קנאת יהוה צבאות תעשׂה זאת׃ |
| 9:8 | (9:7) דבר שׁלח אדני ביעקב ונפל בישׂראל׃ |
| 9:9 | (9:8) וידעו העם כלו אפרים ויושׁב שׁמרון בגאוה ובגדל לבב לאמר׃ |
| 9:10 | (9:9) לבנים נפלו וגזית נבנה שׁקמים גדעו וארזים נחליף׃ |
| 9:11 | (9:10) וישׂגב יהוה את צרי רצין עליו ואת איביו יסכסך׃ |
| 9:12 | (9:11) ארם מקדם ופלשׁתים מאחור ויאכלו את ישׂראל בכל פה בכל זאת לא שׁב אפו ועוד ידו נטויה׃ |
| 9:13 | (9:12) והעם לא שׁב עד המכהו ואת יהוה צבאות לא דרשׁו׃ |
| 9:14 | (9:13) ויכרת יהוה מישׂראל ראשׁ וזנב כפה ואגמון יום אחד׃ |
| 9:15 | (9:14) זקן ונשׂוא פנים הוא הראשׁ ונביא מורה שׁקר הוא הזנב׃ |
| 9:16 | (9:15) ויהיו מאשׁרי העם הזה מתעים ומאשׁריו מבלעים׃ |
| 9:17 | (9:16) על כן על בחוריו לא ישׂמח אדני ואת יתמיו ואת אלמנתיו לא ירחם כי כלו חנף ומרע וכל פה דבר נבלה בכל זאת לא שׁב אפו ועוד ידו נטויה׃ |
| 9:18 | (9:17) כי בערה כאשׁ רשׁעה שׁמיר ושׁית תאכל ותצת בסבכי היער ויתאבכו גאות עשׁן׃ |
| 9:19 | (9:18) בעברת יהוה צבאות נעתם ארץ ויהי העם כמאכלת אשׁ אישׁ אל אחיו לא יחמלו׃ |
| 9:20 | (9:19) ויגזר על ימין ורעב ויאכל על שׂמאול ולא שׂבעו אישׁ בשׂר זרעו יאכלו׃ |
| 9:21 | (9:20) מנשׁה את אפרים ואפרים את מנשׁה יחדו המה על יהודה בכל זאת לא שׁב אפו ועוד ידו נטויה׃ |
Masoretic Text 1524
The Hebrew text of the Old Testament is called the Masoretic Text because in its present form it is based upon the Masora—the Hebrew, textual tradition of the Jewish scholars known as the Masoretes (or Masorites). The Masoretes were rabbis who made it their special work to correct the faults that had crept into the text of the Old Testament during the Babylonian captivity, and to prevent, for the future, its being corrupted by any alteration. They first separated the apocryphal from the canonical books, and divided the latter into twenty-two books, being the number of letters in the Hebrew alphabet. Then they divided each book into sections and verses.
There is a great difference of opinion as to when the Masoretic Text was written, but it was probably accomplished in the 10th -11th century. Several editions existed, varying considerably, but the received and authoritative text is that of Jacob ben-chayim ibn Adonijah, who carefully sifted and arranged the previous works on the subject. It was published in 1524.