Textus Receptus Bibles
Masoretic Text 1524
Old Testament
2:1 | אלה בני ישׂראל ראובן שׁמעון לוי ויהודה ישׂשכר וזבלון׃ |
2:2 | דן יוסף ובנימן נפתלי גד ואשׁר׃ |
2:3 | בני יהודה ער ואונן ושׁלה שׁלושׁה נולד לו מבת שׁוע הכנענית ויהי ער בכור יהודה רע בעיני יהוה וימיתהו׃ |
2:4 | ותמר כלתו ילדה לו את פרץ ואת זרח כל בני יהודה חמשׁה׃ |
2:5 | בני פרץ חצרון וחמול׃ |
2:6 | ובני זרח זמרי ואיתן והימן וכלכל ודרע כלם חמשׁה׃ |
2:7 | ובני כרמי עכר עוכר ישׂראל אשׁר מעל בחרם׃ |
2:8 | ובני איתן עזריה׃ |
2:9 | ובני חצרון אשׁר נולד לו את ירחמאל ואת רם ואת כלובי׃ |
2:10 | ורם הוליד את עמינדב ועמינדב הוליד את נחשׁון נשׂיא בני יהודה׃ |
2:11 | ונחשׁון הוליד את שׂלמא ושׂלמא הוליד את בעז׃ |
2:12 | ובעז הוליד את עובד ועובד הוליד את ישׁי׃ |
2:13 | ואישׁי הוליד את בכרו את אליאב ואבינדב השׁני ושׁמעא השׁלישׁי׃ |
2:14 | נתנאל הרביעי רדי החמישׁי׃ |
2:15 | אצם השׁשׁי דויד השׁבעי׃ |
2:16 | ואחיתיהם צרויה ואביגיל ובני צרויה אבשׁי ויואב ועשׂה אל שׁלשׁה׃ |
2:17 | ואביגיל ילדה את עמשׂא ואבי עמשׂא יתר הישׁמעאלי׃ |
2:18 | וכלב בן חצרון הוליד את עזובה אשׁה ואת יריעות ואלה בניה ישׁר ושׁובב וארדון׃ |
2:19 | ותמת עזובה ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור׃ |
2:20 | וחור הוליד את אורי ואורי הוליד את בצלאל׃ |
2:21 | ואחר בא חצרון אל בת מכיר אבי גלעד והוא לקחה והוא בן שׁשׁים שׁנה ותלד לו את שׂגוב׃ |
2:22 | ושׂגוב הוליד את יאיר ויהי לו עשׂרים ושׁלושׁ ערים בארץ הגלעד׃ |
2:23 | ויקח גשׁור וארם את חות יאיר מאתם את קנת ואת בנתיה שׁשׁים עיר כל אלה בני מכיר אבי גלעד׃ |
2:24 | ואחר מות חצרון בכלב אפרתה ואשׁת חצרון אביה ותלד לו את אשׁחור אבי תקוע׃ |
2:25 | ויהיו בני ירחמאל בכור חצרון הבכור רם ובונה וארן ואצם אחיה׃ |
2:26 | ותהי אשׁה אחרת לירחמאל ושׁמה עטרה היא אם אונם׃ |
2:27 | ויהיו בני רם בכור ירחמאל מעץ וימין ועקר׃ |
2:28 | ויהיו בני אונם שׁמי וידע ובני שׁמי נדב ואבישׁור׃ |
2:29 | ושׁם אשׁת אבישׁור אביהיל ותלד לו את אחבן ואת מוליד׃ |
2:30 | ובני נדב סלד ואפים וימת סלד לא בנים׃ |
2:31 | ובני אפים ישׁעי ובני ישׁעי שׁשׁן ובני שׁשׁן אחלי׃ |
2:32 | ובני ידע אחי שׁמי יתר ויונתן וימת יתר לא בנים׃ |
2:33 | ובני יונתן פלת וזזא אלה היו בני ירחמאל׃ |
2:34 | ולא היה לשׁשׁן בנים כי אם בנות ולשׁשׁן עבד מצרי ושׁמו ירחע׃ |
2:35 | ויתן שׁשׁן את בתו לירחע עבדו לאשׁה ותלד לו את עתי׃ |
2:36 | ועתי הליד את נתן ונתן הוליד את זבד׃ |
2:37 | וזבד הוליד את אפלל ואפלל הוליד את עובד׃ |
2:38 | ועובד הוליד את יהוא ויהוא הוליד את עזריה׃ |
2:39 | ועזריה הליד את חלץ וחלץ הליד את אלעשׂה׃ |
2:40 | ואלעשׂה הליד את ססמי וססמי הליד את שׁלום׃ |
2:41 | ושׁלום הוליד את יקמיה ויקמיה הליד את אלישׁמע׃ |
2:42 | ובני כלב אחי ירחמאל מישׁע בכרו הוא אבי זיף ובני מרשׁה אבי חברון׃ |
2:43 | ובני חברון קרח ותפח ורקם ושׁמע׃ |
2:44 | ושׁמע הוליד את רחם אבי ירקעם ורקם הוליד את שׁמי׃ |
2:45 | ובן שׁמי מעון ומעון אבי בית צור׃ |
2:46 | ועיפה פילגשׁ כלב ילדה את חרן ואת מוצא ואת גזז וחרן הליד את גזז׃ |
2:47 | ובני יהדי רגם ויותם וגישׁן ופלט ועיפה ושׁעף׃ |
2:48 | פלגשׁ כלב מעכה ילד שׁבר ואת תרחנה׃ |
2:49 | ותלד שׁעף אבי מדמנה את שׁוא אבי מכבנה ואבי גבעא ובת כלב עכסה׃ |
2:50 | אלה היו בני כלב בן חור בכור אפרתה שׁובל אבי קרית יערים׃ |
2:51 | שׂלמא אבי בית לחם חרף אבי בית גדר׃ |
2:52 | ויהיו בנים לשׁובל אבי קרית יערים הראה חצי המנחות׃ |
2:53 | ומשׁפחות קרית יערים היתרי והפותי והשׁמתי והמשׁרעי מאלה יצאו הצרעתי והאשׁתאלי׃ |
2:54 | בני שׂלמא בית לחם ונטופתי עטרות בית יואב וחצי המנחתי הצרעי׃ |
2:55 | ומשׁפחות ספרים ישׁבו יעבץ תרעתים שׁמעתים שׂוכתים המה הקינים הבאים מחמת אבי בית רכב׃ |
Masoretic Text 1524
The Hebrew text of the Old Testament is called the Masoretic Text because in its present form it is based upon the Masora—the Hebrew, textual tradition of the Jewish scholars known as the Masoretes (or Masorites). The Masoretes were rabbis who made it their special work to correct the faults that had crept into the text of the Old Testament during the Babylonian captivity, and to prevent, for the future, its being corrupted by any alteration. They first separated the apocryphal from the canonical books, and divided the latter into twenty-two books, being the number of letters in the Hebrew alphabet. Then they divided each book into sections and verses.
There is a great difference of opinion as to when the Masoretic Text was written, but it was probably accomplished in the 10th -11th century. Several editions existed, varying considerably, but the received and authoritative text is that of Jacob ben-chayim ibn Adonijah, who carefully sifted and arranged the previous works on the subject. It was published in 1524.