Textus Receptus Bibles
Masoretic Text 1524
Old Testament
10:1 | ופלשׁתים נלחמו בישׂראל וינס אישׁ ישׂראל מפני פלשׁתים ויפלו חללים בהר גלבע׃ |
10:2 | וידבקו פלשׁתים אחרי שׁאול ואחרי בניו ויכו פלשׁתים את יונתן ואת אבינדב ואת מלכי שׁוע בני שׁאול׃ |
10:3 | ותכבד המלחמה על שׁאול וימצאהו המורים בקשׁת ויחל מן היורים׃ |
10:4 | ויאמר שׁאול אל נשׂא כליו שׁלף חרבך ודקרני בה פן יבאו הערלים האלה והתעללו בי ולא אבה נשׂא כליו כי ירא מאד ויקח שׁאול את החרב ויפל עליה׃ |
10:5 | וירא נשׂא כליו כי מת שׁאול ויפל גם הוא על החרב וימת׃ |
10:6 | וימת שׁאול ושׁלשׁת בניו וכל ביתו יחדו מתו׃ |
10:7 | ויראו כל אישׁ ישׂראל אשׁר בעמק כי נסו וכי מתו שׁאול ובניו ויעזבו עריהם וינסו ויבאו פלשׁתים וישׁבו׃ |
10:8 | ויהי ממחרת ויבאו פלשׁתים לפשׁט את החללים וימצאו את שׁאול ואת בניו נפלים בהר גלבע׃ |
10:9 | ויפשׁיטהו וישׂאו את ראשׁו ואת כליו וישׁלחו בארץ פלשׁתים סביב לבשׂר את עצביהם ואת העם׃ |
10:10 | וישׂימו את כליו בית אלהיהם ואת גלגלתו תקעו בית דגון׃ |
10:11 | וישׁמעו כל יבישׁ גלעד את כל אשׁר עשׂו פלשׁתים לשׁאול׃ |
10:12 | ויקומו כל אישׁ חיל וישׂאו את גופת שׁאול ואת גופת בניו ויביאום יבישׁה ויקברו את עצמותיהם תחת האלה ביבשׁ ויצומו שׁבעת ימים׃ |
10:13 | וימת שׁאול במעלו אשׁר מעל ביהוה על דבר יהוה אשׁר לא שׁמר וגם לשׁאול באוב לדרושׁ׃ |
10:14 | ולא דרשׁ ביהוה וימיתהו ויסב את המלוכה לדויד בן ישׁי׃ |
Masoretic Text 1524
The Hebrew text of the Old Testament is called the Masoretic Text because in its present form it is based upon the Masora—the Hebrew, textual tradition of the Jewish scholars known as the Masoretes (or Masorites). The Masoretes were rabbis who made it their special work to correct the faults that had crept into the text of the Old Testament during the Babylonian captivity, and to prevent, for the future, its being corrupted by any alteration. They first separated the apocryphal from the canonical books, and divided the latter into twenty-two books, being the number of letters in the Hebrew alphabet. Then they divided each book into sections and verses.
There is a great difference of opinion as to when the Masoretic Text was written, but it was probably accomplished in the 10th -11th century. Several editions existed, varying considerably, but the received and authoritative text is that of Jacob ben-chayim ibn Adonijah, who carefully sifted and arranged the previous works on the subject. It was published in 1524.