Textus Receptus Bibles
Masoretic Text 1524
Old Testament
8:1 | מי יתנך כאח לי יונק שׁדי אמי אמצאך בחוץ אשׁקך גם לא יבוזו׃ |
8:2 | אנהגך אביאך אל בית אמי תלמדני אשׁקך מיין הרקח מעסיס רמני׃ |
8:3 | שׂמאלו תחת ראשׁי וימינו תחבקני׃ |
8:4 | השׁבעתי אתכם בנות ירושׁלם מה תעירו ומה תעררו את האהבה עד שׁתחפץ׃ |
8:5 | מי זאת עלה מן המדבר מתרפקת על דודה תחת התפוח עוררתיך שׁמה חבלתך אמך שׁמה חבלה ילדתך׃ |
8:6 | שׂימני כחותם על לבך כחותם על זרועך כי עזה כמות אהבה קשׁה כשׁאול קנאה רשׁפיה רשׁפי אשׁ שׁלהבתיה׃ |
8:7 | מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישׁטפוה אם יתן אישׁ את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו׃ |
8:8 | אחות לנו קטנה ושׁדים אין לה מה נעשׂה לאחתנו ביום שׁידבר׃ |
8:9 | אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז׃ |
8:10 | אני חומה ושׁדי כמגדלות אז הייתי בעיניו כמוצאת שׁלום׃ |
8:11 | כרם היה לשׁלמה בבעל המון נתן את הכרם לנטרים אישׁ יבא בפריו אלף כסף׃ |
8:12 | כרמי שׁלי לפני האלף לך שׁלמה ומאתים לנטרים את פריו׃ |
8:13 | היושׁבת בגנים חברים מקשׁיבים לקולך השׁמיעיני׃ |
8:14 | ברח דודי ודמה לך לצבי או לעפר האילים על הרי בשׂמים׃ |
Masoretic Text 1524
The Hebrew text of the Old Testament is called the Masoretic Text because in its present form it is based upon the Masora—the Hebrew, textual tradition of the Jewish scholars known as the Masoretes (or Masorites). The Masoretes were rabbis who made it their special work to correct the faults that had crept into the text of the Old Testament during the Babylonian captivity, and to prevent, for the future, its being corrupted by any alteration. They first separated the apocryphal from the canonical books, and divided the latter into twenty-two books, being the number of letters in the Hebrew alphabet. Then they divided each book into sections and verses.
There is a great difference of opinion as to when the Masoretic Text was written, but it was probably accomplished in the 10th -11th century. Several editions existed, varying considerably, but the received and authoritative text is that of Jacob ben-chayim ibn Adonijah, who carefully sifted and arranged the previous works on the subject. It was published in 1524.