Textus Receptus Bibles
Masoretic Text 1524
Old Testament
5:1 | באתי לגני אחתי כלה אריתי מורי עם בשׂמי אכלתי יערי עם דבשׁי שׁתיתי ייני עם חלבי אכלו רעים שׁתו ושׁכרו דודים׃ |
5:2 | אני ישׁנה ולבי ער קול דודי דופק פתחי לי אחתי רעיתי יונתי תמתי שׁראשׁי נמלא טל קוצותי רסיסי לילה׃ |
5:3 | פשׁטתי את כתנתי איככה אלבשׁנה רחצתי את רגלי איככה אטנפם׃ |
5:4 | דודי שׁלח ידו מן החר ומעי המו עליו׃ |
5:5 | קמתי אני לפתח לדודי וידי נטפו מור ואצבעתי מור עבר על כפות המנעול׃ |
5:6 | פתחתי אני לדודי ודודי חמק עבר נפשׁי יצאה בדברו בקשׁתיהו ולא מצאתיהו קראתיו ולא ענני׃ |
5:7 | מצאני השׁמרים הסבבים בעיר הכוני פצעוני נשׂאו את רדידי מעלי שׁמרי החמות׃ |
5:8 | השׁבעתי אתכם בנות ירושׁלם אם תמצאו את דודי מה תגידו לו שׁחולת אהבה אני׃ |
5:9 | מה דודך מדוד היפה בנשׁים מה דודך מדוד שׁככה השׁבעתנו׃ |
5:10 | דודי צח ואדום דגול מרבבה׃ |
5:11 | ראשׁו כתם פז קוצותיו תלתלים שׁחרות כעורב׃ |
5:12 | עיניו כיונים על אפיקי מים רחצות בחלב ישׁבות על מלאת׃ |
5:13 | לחיו כערוגת הבשׂם מגדלות מרקחים שׂפתותיו שׁושׁנים נטפות מור עבר׃ |
5:14 | ידיו גלילי זהב ממלאים בתרשׁישׁ מעיו עשׁת שׁן מעלפת ספירים׃ |
5:15 | שׁוקיו עמודי שׁשׁ מיסדים על אדני פז מראהו כלבנון בחור כארזים׃ |
5:16 | חכו ממתקים וכלו מחמדים זה דודי וזה רעי בנות ירושׁלם׃ |
Masoretic Text 1524
The Hebrew text of the Old Testament is called the Masoretic Text because in its present form it is based upon the Masora—the Hebrew, textual tradition of the Jewish scholars known as the Masoretes (or Masorites). The Masoretes were rabbis who made it their special work to correct the faults that had crept into the text of the Old Testament during the Babylonian captivity, and to prevent, for the future, its being corrupted by any alteration. They first separated the apocryphal from the canonical books, and divided the latter into twenty-two books, being the number of letters in the Hebrew alphabet. Then they divided each book into sections and verses.
There is a great difference of opinion as to when the Masoretic Text was written, but it was probably accomplished in the 10th -11th century. Several editions existed, varying considerably, but the received and authoritative text is that of Jacob ben-chayim ibn Adonijah, who carefully sifted and arranged the previous works on the subject. It was published in 1524.