Textus Receptus Bibles
Masoretic Text 1524
Old Testament
36:1 | ויקרבו ראשׁי האבות למשׁפחת בני גלעד בן מכיר בן מנשׁה ממשׁפחת בני יוסף וידברו לפני משׁה ולפני הנשׂאים ראשׁי אבות לבני ישׂראל׃ |
36:2 | ויאמרו את אדני צוה יהוה לתת את הארץ בנחלה בגורל לבני ישׂראל ואדני צוה ביהוה לתת את נחלת צלפחד אחינו לבנתיו׃ |
36:3 | והיו לאחד מבני שׁבטי בני ישׂראל לנשׁים ונגרעה נחלתן מנחלת אבתינו ונוסף על נחלת המטה אשׁר תהיינה להם ומגרל נחלתנו יגרע׃ |
36:4 | ואם יהיה היבל לבני ישׂראל ונוספה נחלתן על נחלת המטה אשׁר תהיינה להם ומנחלת מטה אבתינו יגרע נחלתן׃ |
36:5 | ויצו משׁה את בני ישׂראל על פי יהוה לאמר כן מטה בני יוסף דברים׃ |
36:6 | זה הדבר אשׁר צוה יהוה לבנות צלפחד לאמר לטוב בעיניהם תהיינה לנשׁים אך למשׁפחת מטה אביהם תהיינה לנשׁים׃ |
36:7 | ולא תסב נחלה לבני ישׂראל ממטה אל מטה כי אישׁ בנחלת מטה אבתיו ידבקו בני ישׂראל׃ |
36:8 | וכל בת ירשׁת נחלה ממטות בני ישׂראל לאחד ממשׁפחת מטה אביה תהיה לאשׁה למען יירשׁו בני ישׂראל אישׁ נחלת אבתיו׃ |
36:9 | ולא תסב נחלה ממטה למטה אחר כי אישׁ בנחלתו ידבקו מטות בני ישׂראל׃ |
36:10 | כאשׁר צוה יהוה את משׁה כן עשׂו בנות צלפחד׃ |
36:11 | ותהיינה מחלה תרצה וחגלה ומלכה ונעה בנות צלפחד לבני דדיהן לנשׁים׃ |
36:12 | ממשׁפחת בני מנשׁה בן יוסף היו לנשׁים ותהי נחלתן על מטה משׁפחת אביהן׃ |
36:13 | אלה המצות והמשׁפטים אשׁר צוה יהוה ביד משׁה אל בני ישׂראל בערבת מואב על ירדן ירחו׃ |
Masoretic Text 1524
The Hebrew text of the Old Testament is called the Masoretic Text because in its present form it is based upon the Masora—the Hebrew, textual tradition of the Jewish scholars known as the Masoretes (or Masorites). The Masoretes were rabbis who made it their special work to correct the faults that had crept into the text of the Old Testament during the Babylonian captivity, and to prevent, for the future, its being corrupted by any alteration. They first separated the apocryphal from the canonical books, and divided the latter into twenty-two books, being the number of letters in the Hebrew alphabet. Then they divided each book into sections and verses.
There is a great difference of opinion as to when the Masoretic Text was written, but it was probably accomplished in the 10th -11th century. Several editions existed, varying considerably, but the received and authoritative text is that of Jacob ben-chayim ibn Adonijah, who carefully sifted and arranged the previous works on the subject. It was published in 1524.