Textus Receptus Bibles
Masoretic Text 1524
Old Testament
32:1 | ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד עצום מאד ויראו את ארץ יעזר ואת ארץ גלעד והנה המקום מקום מקנה׃ |
32:2 | ויבאו בני גד ובני ראובן ויאמרו אל משׁה ואל אלעזר הכהן ואל נשׂיאי העדה לאמר׃ |
32:3 | עטרות ודיבן ויעזר ונמרה וחשׁבון ואלעלה ושׂבם ונבו ובען׃ |
32:4 | הארץ אשׁר הכה יהוה לפני עדת ישׂראל ארץ מקנה הוא ולעבדיך מקנה׃ |
32:5 | ויאמרו אם מצאנו חן בעיניך יתן את הארץ הזאת לעבדיך לאחזה אל תעברנו את הירדן׃ |
32:6 | ויאמר משׁה לבני גד ולבני ראובן האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשׁבו פה׃ |
32:7 | ולמה תנואון את לב בני ישׂראל מעבר אל הארץ אשׁר נתן להם יהוה׃ |
32:8 | כה עשׂו אבתיכם בשׁלחי אתם מקדשׁ ברנע לראות את הארץ׃ |
32:9 | ויעלו עד נחל אשׁכול ויראו את הארץ ויניאו את לב בני ישׂראל לבלתי בא אל הארץ אשׁר נתן להם יהוה׃ |
32:10 | ויחר אף יהוה ביום ההוא וישׁבע לאמר׃ |
32:11 | אם יראו האנשׁים העלים ממצרים מבן עשׂרים שׁנה ומעלה את האדמה אשׁר נשׁבעתי לאברהם ליצחק וליעקב כי לא מלאו אחרי׃ |
32:12 | בלתי כלב בן יפנה הקנזי ויהושׁע בן נון כי מלאו אחרי יהוה׃ |
32:13 | ויחר אף יהוה בישׂראל וינעם במדבר ארבעים שׁנה עד תם כל הדור העשׂה הרע בעיני יהוה׃ |
32:14 | והנה קמתם תחת אבתיכם תרבות אנשׁים חטאים לספות עוד על חרון אף יהוה אל ישׂראל׃ |
32:15 | כי תשׁובן מאחריו ויסף עוד להניחו במדבר ושׁחתם לכל העם הזה׃ |
32:16 | ויגשׁו אליו ויאמרו גדרת צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו׃ |
32:17 | ואנחנו נחלץ חשׁים לפני בני ישׂראל עד אשׁר אם הביאנם אל מקומם וישׁב טפנו בערי המבצר מפני ישׁבי הארץ׃ |
32:18 | לא נשׁוב אל בתינו עד התנחל בני ישׂראל אישׁ נחלתו׃ |
32:19 | כי לא ננחל אתם מעבר לירדן והלאה כי באה נחלתנו אלינו מעבר הירדן מזרחה׃ |
32:20 | ויאמר אליהם משׁה אם תעשׂון את הדבר הזה אם תחלצו לפני יהוה למלחמה׃ |
32:21 | ועבר לכם כל חלוץ את הירדן לפני יהוה עד הורישׁו את איביו מפניו׃ |
32:22 | ונכבשׁה הארץ לפני יהוה ואחר תשׁבו והייתם נקים מיהוה ומישׂראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה לפני יהוה׃ |
32:23 | ואם לא תעשׂון כן הנה חטאתם ליהוה ודעו חטאתכם אשׁר תמצא אתכם׃ |
32:24 | בנו לכם ערים לטפכם וגדרת לצנאכם והיצא מפיכם תעשׂו׃ |
32:25 | ויאמר בני גד ובני ראובן אל משׁה לאמר עבדיך יעשׂו כאשׁר אדני מצוה׃ |
32:26 | טפנו נשׁינו מקננו וכל בהמתנו יהיו שׁם בערי הגלעד׃ |
32:27 | ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני יהוה למלחמה כאשׁר אדני דבר׃ |
32:28 | ויצו להם משׁה את אלעזר הכהן ואת יהושׁע בן נון ואת ראשׁי אבות המטות לבני ישׂראל׃ |
32:29 | ויאמר משׁה אלהם אם יעברו בני גד ובני ראובן אתכם את הירדן כל חלוץ למלחמה לפני יהוה ונכבשׁה הארץ לפניכם ונתתם להם את ארץ הגלעד לאחזה׃ |
32:30 | ואם לא יעברו חלוצים אתכם ונאחזו בתככם בארץ כנען׃ |
32:31 | ויענו בני גד ובני ראובן לאמר את אשׁר דבר יהוה אל עבדיך כן נעשׂה׃ |
32:32 | נחנו נעבר חלוצים לפני יהוה ארץ כנען ואתנו אחזת נחלתנו מעבר לירדן׃ |
32:33 | ויתן להם משׁה לבני גד ולבני ראובן ולחצי שׁבט מנשׁה בן יוסף את ממלכת סיחן מלך האמרי ואת ממלכת עוג מלך הבשׁן הארץ לעריה בגבלת ערי הארץ סביב׃ |
32:34 | ויבנו בני גד את דיבן ואת עטרת ואת ערער׃ |
32:35 | ואת עטרת שׁופן ואת יעזר ויגבהה׃ |
32:36 | ואת בית נמרה ואת בית הרן ערי מבצר וגדרת צאן׃ |
32:37 | ובני ראובן בנו את חשׁבון ואת אלעלא ואת קריתים׃ |
32:38 | ואת נבו ואת בעל מעון מוסבת שׁם ואת שׂבמה ויקראו בשׁמת את שׁמות הערים אשׁר בנו׃ |
32:39 | וילכו בני מכיר בן מנשׁה גלעדה וילכדה ויורשׁ את האמרי אשׁר׃ |
32:40 | ויתן משׁה את הגלעד למכיר בן מנשׁה וישׁב׃ |
32:41 | ויאיר בן מנשׁה הלך וילכד את חותיהם ויקרא אתהן חות יאיר׃ |
32:42 | ונבח הלך וילכד את קנת ואת בנתיה ויקרא לה נבח בשׁמו׃ |
Masoretic Text 1524
The Hebrew text of the Old Testament is called the Masoretic Text because in its present form it is based upon the Masora—the Hebrew, textual tradition of the Jewish scholars known as the Masoretes (or Masorites). The Masoretes were rabbis who made it their special work to correct the faults that had crept into the text of the Old Testament during the Babylonian captivity, and to prevent, for the future, its being corrupted by any alteration. They first separated the apocryphal from the canonical books, and divided the latter into twenty-two books, being the number of letters in the Hebrew alphabet. Then they divided each book into sections and verses.
There is a great difference of opinion as to when the Masoretic Text was written, but it was probably accomplished in the 10th -11th century. Several editions existed, varying considerably, but the received and authoritative text is that of Jacob ben-chayim ibn Adonijah, who carefully sifted and arranged the previous works on the subject. It was published in 1524.