Textus Receptus Bibles
Masoretic Text 1524
Old Testament
19:1 | ויבאו שׁני המלאכים סדמה בערב ולוט ישׁב בשׁער סדם וירא לוט ויקם לקראתם וישׁתחו אפים ארצה׃ |
19:2 | ויאמר הנה נא אדני סורו נא אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשׁכמתם והלכתם לדרככם ויאמרו לא כי ברחוב נלין׃ |
19:3 | ויפצר בם מאד ויסרו אליו ויבאו אל ביתו ויעשׂ להם משׁתה ומצות אפה ויאכלו׃ |
19:4 | טרם ישׁכבו ואנשׁי העיר אנשׁי סדם נסבו על הבית מנער ועד זקן כל העם מקצה׃ |
19:5 | ויקראו אל לוט ויאמרו לו איה האנשׁים אשׁר באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדעה אתם׃ |
19:6 | ויצא אלהם לוט הפתחה והדלת סגר אחריו׃ |
19:7 | ויאמר אל נא אחי תרעו׃ |
19:8 | הנה נא לי שׁתי בנות אשׁר לא ידעו אישׁ אוציאה נא אתהן אליכם ועשׂו להן כטוב בעיניכם רק לאנשׁים האל אל תעשׂו דבר כי על כן באו בצל קרתי׃ |
19:9 | ויאמרו גשׁ הלאה ויאמרו האחד בא לגור וישׁפט שׁפוט עתה נרע לך מהם ויפצרו באישׁ בלוט מאד ויגשׁו לשׁבר הדלת׃ |
19:10 | וישׁלחו האנשׁים את ידם ויביאו את לוט אליהם הביתה ואת הדלת סגרו׃ |
19:11 | ואת האנשׁים אשׁר פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד גדול וילאו למצא הפתח׃ |
19:12 | ויאמרו האנשׁים אל לוט עד מי לך פה חתן ובניך ובנתיך וכל אשׁר לך בעיר הוצא מן המקום׃ |
19:13 | כי משׁחתים אנחנו את המקום הזה כי גדלה צעקתם את פני יהוה וישׁלחנו יהוה לשׁחתה׃ |
19:14 | ויצא לוט וידבר אל חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן המקום הזה כי משׁחית יהוה את העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו׃ |
19:15 | וכמו השׁחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את אשׁתך ואת שׁתי בנתיך הנמצאת פן תספה בעון העיר׃ |
19:16 | ויתמהמה ויחזיקו האנשׁים בידו וביד אשׁתו וביד שׁתי בנתיו בחמלת יהוה עליו ויצאהו וינחהו מחוץ לעיר׃ |
19:17 | ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על נפשׁך אל תביט אחריך ואל תעמד בכל הככר ההרה המלט פן תספה׃ |
19:18 | ויאמר לוט אלהם אל נא אדני׃ |
19:19 | הנה נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשׁר עשׂית עמדי להחיות את נפשׁי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן תדבקני הרעה ומתי׃ |
19:20 | הנה נא העיר הזאת קרבה לנוס שׁמה והוא מצער אמלטה נא שׁמה הלא מצער הוא ותחי נפשׁי׃ |
19:21 | ויאמר אליו הנה נשׂאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי את העיר אשׁר דברת׃ |
19:22 | מהר המלט שׁמה כי לא אוכל לעשׂות דבר עד באך שׁמה על כן קרא שׁם העיר צוער׃ |
19:23 | השׁמשׁ יצא על הארץ ולוט בא צערה׃ |
19:24 | ויהוה המטיר על סדם ועל עמרה גפרית ואשׁ מאת יהוה מן השׁמים׃ |
19:25 | ויהפך את הערים האל ואת כל הככר ואת כל ישׁבי הערים וצמח האדמה׃ |
19:26 | ותבט אשׁתו מאחריו ותהי נציב מלח׃ |
19:27 | וישׁכם אברהם בבקר אל המקום אשׁר עמד שׁם את פני יהוה׃ |
19:28 | וישׁקף על פני סדם ועמרה ועל כל פני ארץ הככר וירא והנה עלה קיטר הארץ כקיטר הכבשׁן׃ |
19:29 | ויהי בשׁחת אלהים את ערי הככר ויזכר אלהים את אברהם וישׁלח את לוט מתוך ההפכה בהפך את הערים אשׁר ישׁב בהן לוט׃ |
19:30 | ויעל לוט מצוער וישׁב בהר ושׁתי בנתיו עמו כי ירא לשׁבת בצוער וישׁב במערה הוא ושׁתי בנתיו׃ |
19:31 | ותאמר הבכירה אל הצעירה אבינו זקן ואישׁ אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ׃ |
19:32 | לכה נשׁקה את אבינו יין ונשׁכבה עמו ונחיה מאבינו זרע׃ |
19:33 | ותשׁקין את אביהן יין בלילה הוא ותבא הבכירה ותשׁכב את אביה ולא ידע בשׁכבה ובקומה׃ |
19:34 | ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אל הצעירה הן שׁכבתי אמשׁ את אבי נשׁקנו יין גם הלילה ובאי שׁכבי עמו ונחיה מאבינו זרע׃ |
19:35 | ותשׁקין גם בלילה ההוא את אביהן יין ותקם הצעירה ותשׁכב עמו ולא ידע בשׁכבה ובקמה׃ |
19:36 | ותהרין שׁתי בנות לוט מאביהן׃ |
19:37 | ותלד הבכירה בן ותקרא שׁמו מואב הוא אבי מואב עד היום׃ |
19:38 | והצעירה גם הוא ילדה בן ותקרא שׁמו בן עמי הוא אבי בני עמון עד היום׃ |
Masoretic Text 1524
The Hebrew text of the Old Testament is called the Masoretic Text because in its present form it is based upon the Masora—the Hebrew, textual tradition of the Jewish scholars known as the Masoretes (or Masorites). The Masoretes were rabbis who made it their special work to correct the faults that had crept into the text of the Old Testament during the Babylonian captivity, and to prevent, for the future, its being corrupted by any alteration. They first separated the apocryphal from the canonical books, and divided the latter into twenty-two books, being the number of letters in the Hebrew alphabet. Then they divided each book into sections and verses.
There is a great difference of opinion as to when the Masoretic Text was written, but it was probably accomplished in the 10th -11th century. Several editions existed, varying considerably, but the received and authoritative text is that of Jacob ben-chayim ibn Adonijah, who carefully sifted and arranged the previous works on the subject. It was published in 1524.