Textus Receptus Bibles
Masoretic Text 1524
Old Testament
38:1 | ויהי בעת ההוא וירד יהודה מאת אחיו ויט עד אישׁ עדלמי ושׁמו חירה׃ |
38:2 | וירא שׁם יהודה בת אישׁ כנעני ושׁמו שׁוע ויקחה ויבא אליה׃ |
38:3 | ותהר ותלד בן ויקרא את שׁמו ער׃ |
38:4 | ותהר עוד ותלד בן ותקרא את שׁמו אונן׃ |
38:5 | ותסף עוד ותלד בן ותקרא את שׁמו שׁלה והיה בכזיב בלדתה אתו׃ |
38:6 | ויקח יהודה אשׁה לער בכורו ושׁמה תמר׃ |
38:7 | ויהי ער בכור יהודה רע בעיני יהוה וימתהו יהוה׃ |
38:8 | ויאמר יהודה לאונן בא אל אשׁת אחיך ויבם אתה והקם זרע לאחיך׃ |
38:9 | וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע והיה אם בא אל אשׁת אחיו ושׁחת ארצה לבלתי נתן זרע לאחיו׃ |
38:10 | וירע בעיני יהוה אשׁר עשׂה וימת גם אתו׃ |
38:11 | ויאמר יהודה לתמר כלתו שׁבי אלמנה בית אביך עד יגדל שׁלה בני כי אמר פן ימות גם הוא כאחיו ותלך תמר ותשׁב בית אביה׃ |
38:12 | וירבו הימים ותמת בת שׁוע אשׁת יהודה וינחם יהודה ויעל על גזזי צאנו הוא וחירה רעהו העדלמי תמנתה׃ |
38:13 | ויגד לתמר לאמר הנה חמיך עלה תמנתה לגז צאנו׃ |
38:14 | ותסר בגדי אלמנותה מעליה ותכס בצעיף ותתעלף ותשׁב בפתח עינים אשׁר על דרך תמנתה כי ראתה כי גדל שׁלה והוא לא נתנה לו לאשׁה׃ |
38:15 | ויראה יהודה ויחשׁבה לזונה כי כסתה פניה׃ |
38:16 | ויט אליה אל הדרך ויאמר הבה נא אבוא אליך כי לא ידע כי כלתו הוא ותאמר מה תתן לי כי תבוא אלי׃ |
38:17 | ויאמר אנכי אשׁלח גדי עזים מן הצאן ותאמר אם תתן ערבון עד שׁלחך׃ |
38:18 | ויאמר מה הערבון אשׁר אתן לך ותאמר חתמך ופתילך ומטך אשׁר בידך ויתן לה ויבא אליה ותהר׃ |
38:19 | ותקם ותלך ותסר צעיפה מעליה ותלבשׁ בגדי אלמנותה׃ |
38:20 | וישׁלח יהודה את גדי העזים ביד רעהו העדלמי לקחת הערבון מיד האשׁה ולא מצאה׃ |
38:21 | וישׁאל את אנשׁי מקמה לאמר איה הקדשׁה הוא בעינים על הדרך ויאמרו לא היתה בזה קדשׁה׃ |
38:22 | וישׁב אל יהודה ויאמר לא מצאתיה וגם אנשׁי המקום אמרו לא היתה בזה קדשׁה׃ |
38:23 | ויאמר יהודה תקח לה פן נהיה לבוז הנה שׁלחתי הגדי הזה ואתה לא מצאתה׃ |
38:24 | ויהי כמשׁלשׁ חדשׁים ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך וגם הנה הרה לזנונים ויאמר יהודה הוציאוה ותשׂרף׃ |
38:25 | הוא מוצאת והיא שׁלחה אל חמיה לאמר לאישׁ אשׁר אלה לו אנכי הרה ותאמר הכר נא למי החתמת והפתילים והמטה האלה׃ |
38:26 | ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני כי על כן לא נתתיה לשׁלה בני ולא יסף עוד לדעתה׃ |
38:27 | ויהי בעת לדתה והנה תאומים בבטנה׃ |
38:28 | ויהי בלדתה ויתן יד ותקח המילדת ותקשׁר על ידו שׁני לאמר זה יצא ראשׁנה׃ |
38:29 | ויהי כמשׁיב ידו והנה יצא אחיו ותאמר מה פרצת עליך פרץ ויקרא שׁמו פרץ׃ |
38:30 | ואחר יצא אחיו אשׁר על ידו השׁני ויקרא שׁמו זרח׃ |
Masoretic Text 1524
The Hebrew text of the Old Testament is called the Masoretic Text because in its present form it is based upon the Masora—the Hebrew, textual tradition of the Jewish scholars known as the Masoretes (or Masorites). The Masoretes were rabbis who made it their special work to correct the faults that had crept into the text of the Old Testament during the Babylonian captivity, and to prevent, for the future, its being corrupted by any alteration. They first separated the apocryphal from the canonical books, and divided the latter into twenty-two books, being the number of letters in the Hebrew alphabet. Then they divided each book into sections and verses.
There is a great difference of opinion as to when the Masoretic Text was written, but it was probably accomplished in the 10th -11th century. Several editions existed, varying considerably, but the received and authoritative text is that of Jacob ben-chayim ibn Adonijah, who carefully sifted and arranged the previous works on the subject. It was published in 1524.