Textus Receptus Bibles
Masoretic Text 1524
Old Testament
1:1 | ויהי אישׁ אחד מן הרמתים צופים מהר אפרים ושׁמו אלקנה בן ירחם בן אליהוא בן תחו בן צוף אפרתי׃ |
1:2 | ולו שׁתי נשׁים שׁם אחת חנה ושׁם השׁנית פננה ויהי לפננה ילדים ולחנה אין ילדים׃ |
1:3 | ועלה האישׁ ההוא מעירו מימים ימימה להשׁתחות ולזבח ליהוה צבאות בשׁלה ושׁם שׁני בני עלי חפני ופנחס כהנים ליהוה׃ |
1:4 | ויהי היום ויזבח אלקנה ונתן לפננה אשׁתו ולכל בניה ובנותיה מנות׃ |
1:5 | ולחנה יתן מנה אחת אפים כי את חנה אהב ויהוה סגר רחמה׃ |
1:6 | וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה כי סגר יהוה בעד רחמה׃ |
1:7 | וכן יעשׂה שׁנה בשׁנה מדי עלתה בבית יהוה כן תכעסנה ותבכה ולא תאכל׃ |
1:8 | ויאמר לה אלקנה אישׁה חנה למה תבכי ולמה לא תאכלי ולמה ירע לבבך הלוא אנכי טוב לך מעשׂרה בנים׃ |
1:9 | ותקם חנה אחרי אכלה בשׁלה ואחרי שׁתה ועלי הכהן ישׁב על הכסא על מזוזת היכל יהוה׃ |
1:10 | והיא מרת נפשׁ ותתפלל על יהוה ובכה תבכה׃ |
1:11 | ותדר נדר ותאמר יהוה צבאות אם ראה תראה בעני אמתך וזכרתני ולא תשׁכח את אמתך ונתתה לאמתך זרע אנשׁים ונתתיו ליהוה כל ימי חייו ומורה לא יעלה על ראשׁו׃ |
1:12 | והיה כי הרבתה להתפלל לפני יהוה ועלי שׁמר את פיה׃ |
1:13 | וחנה היא מדברת על לבה רק שׂפתיה נעות וקולה לא ישׁמע ויחשׁבה עלי לשׁכרה׃ |
1:14 | ויאמר אליה עלי עד מתי תשׁתכרין הסירי את יינך מעליך׃ |
1:15 | ותען חנה ותאמר לא אדני אשׁה קשׁת רוח אנכי ויין ושׁכר לא שׁתיתי ואשׁפך את נפשׁי לפני יהוה׃ |
1:16 | אל תתן את אמתך לפני בת בליעל כי מרב שׂיחי וכעסי דברתי עד הנה׃ |
1:17 | ויען עלי ויאמר לכי לשׁלום ואלהי ישׂראל יתן את שׁלתך אשׁר שׁאלת מעמו׃ |
1:18 | ותאמר תמצא שׁפחתך חן בעיניך ותלך האשׁה לדרכה ותאכל ופניה לא היו לה עוד׃ |
1:19 | וישׁכמו בבקר וישׁתחוו לפני יהוה וישׁבו ויבאו אל ביתם הרמתה וידע אלקנה את חנה אשׁתו ויזכרה יהוה׃ |
1:20 | ויהי לתקפות הימים ותהר חנה ותלד בן ותקרא את שׁמו שׁמואל כי מיהוה שׁאלתיו׃ |
1:21 | ויעל האישׁ אלקנה וכל ביתו לזבח ליהוה את זבח הימים ואת נדרו׃ |
1:22 | וחנה לא עלתה כי אמרה לאישׁה עד יגמל הנער והבאתיו ונראה את פני יהוה וישׁב שׁם עד עולם׃ |
1:23 | ויאמר לה אלקנה אישׁה עשׂי הטוב בעיניך שׁבי עד גמלך אתו אך יקם יהוה את דברו ותשׁב האשׁה ותינק את בנה עד גמלה אתו׃ |
1:24 | ותעלהו עמה כאשׁר גמלתו בפרים שׁלשׁה ואיפה אחת קמח ונבל יין ותבאהו בית יהוה שׁלו והנער נער׃ |
1:25 | וישׁחטו את הפר ויביאו את הנער אל עלי׃ |
1:26 | ותאמר בי אדני חי נפשׁך אדני אני האשׁה הנצבת עמכה בזה להתפלל אל יהוה׃ |
1:27 | אל הנער הזה התפללתי ויתן יהוה לי את שׁאלתי אשׁר שׁאלתי מעמו׃ |
1:28 | וגם אנכי השׁאלתהו ליהוה כל הימים אשׁר היה הוא שׁאול ליהוה וישׁתחו שׁם ליהוה׃ |
Masoretic Text 1524
The Hebrew text of the Old Testament is called the Masoretic Text because in its present form it is based upon the Masora—the Hebrew, textual tradition of the Jewish scholars known as the Masoretes (or Masorites). The Masoretes were rabbis who made it their special work to correct the faults that had crept into the text of the Old Testament during the Babylonian captivity, and to prevent, for the future, its being corrupted by any alteration. They first separated the apocryphal from the canonical books, and divided the latter into twenty-two books, being the number of letters in the Hebrew alphabet. Then they divided each book into sections and verses.
There is a great difference of opinion as to when the Masoretic Text was written, but it was probably accomplished in the 10th -11th century. Several editions existed, varying considerably, but the received and authoritative text is that of Jacob ben-chayim ibn Adonijah, who carefully sifted and arranged the previous works on the subject. It was published in 1524.