Loading...

Interlinear Textus Receptus Bibles shown verse by verse.

Textus Receptus Bible chapters shown in parallel with your selection of Bibles.

Compares the 1550 Stephanus Textus Receptus with the King James Bible.

Visit the library for more information on the Textus Receptus.

Textus Receptus Bibles

Masoretic Text 1524

Old Testament

 

   

14:1ויהי היום ויאמר יונתן בן שׁאול אל הנער נשׂא כליו לכה ונעברה אל מצב פלשׁתים אשׁר מעבר הלז ולאביו לא הגיד׃
14:2ושׁאול יושׁב בקצה הגבעה תחת הרמון אשׁר במגרון והעם אשׁר עמו כשׁשׁ מאות אישׁ׃
14:3ואחיה בן אחטוב אחי איכבוד בן פינחס בן עלי כהן יהוה בשׁלו נשׂא אפוד והעם לא ידע כי הלך יונתן׃
14:4ובין המעברות אשׁר בקשׁ יונתן לעבר על מצב פלשׁתים שׁן הסלע מהעבר מזה ושׁן הסלע מהעבר מזה ושׁם האחד בוצץ ושׁם האחד סנה׃
14:5השׁן האחד מצוק מצפון מול מכמשׂ והאחד מנגב מול גבע׃
14:6ויאמר יהונתן אל הנער נשׂא כליו לכה ונעברה אל מצב הערלים האלה אולי יעשׂה יהוה לנו כי אין ליהוה מעצור להושׁיע ברב או במעט׃
14:7ויאמר לו נשׂא כליו עשׂה כל אשׁר בלבבך נטה לך הנני עמך כלבבך׃
14:8ויאמר יהונתן הנה אנחנו עברים אל האנשׁים ונגלינו אליהם׃
14:9אם כה יאמרו אלינו דמו עד הגיענו אליכם ועמדנו תחתינו ולא נעלה אליהם׃
14:10ואם כה יאמרו עלו עלינו ועלינו כי נתנם יהוה בידנו וזה לנו האות׃
14:11ויגלו שׁניהם אל מצב פלשׁתים ויאמרו פלשׁתים הנה עברים יצאים מן החרים אשׁר התחבאו שׁם׃
14:12ויענו אנשׁי המצבה את יונתן ואת נשׂא כליו ויאמרו עלו אלינו ונודיעה אתכם דבר ויאמר יונתן אל נשׂא כליו עלה אחרי כי נתנם יהוה ביד ישׂראל׃
14:13ויעל יונתן על ידיו ועל רגליו ונשׂא כליו אחריו ויפלו לפני יונתן ונשׂא כליו ממותת אחריו׃
14:14ותהי המכה הראשׁנה אשׁר הכה יונתן ונשׂא כליו כעשׂרים אישׁ כבחצי מענה צמד שׂדה׃
14:15ותהי חרדה במחנה בשׂדה ובכל העם המצב והמשׁחית חרדו גם המה ותרגז הארץ ותהי לחרדת אלהים׃
14:16ויראו הצפים לשׁאול בגבעת בנימן והנה ההמון נמוג וילך והלם׃
14:17ויאמר שׁאול לעם אשׁר אתו פקדו נא וראו מי הלך מעמנו ויפקדו והנה אין יונתן ונשׂא כליו׃
14:18ויאמר שׁאול לאחיה הגישׁה ארון האלהים כי היה ארון האלהים ביום ההוא ובני ישׂראל׃
14:19ויהי עד דבר שׁאול אל הכהן וההמון אשׁר במחנה פלשׁתים וילך הלוך ורב ויאמר שׁאול אל הכהן אסף ידך׃
14:20ויזעק שׁאול וכל העם אשׁר אתו ויבאו עד המלחמה והנה היתה חרב אישׁ ברעהו מהומה גדולה מאד׃
14:21והעברים היו לפלשׁתים כאתמול שׁלשׁום אשׁר עלו עמם במחנה סביב וגם המה להיות עם ישׂראל אשׁר עם שׁאול ויונתן׃
14:22וכל אישׁ ישׂראל המתחבאים בהר אפרים שׁמעו כי נסו פלשׁתים וידבקו גם המה אחריהם במלחמה׃
14:23ויושׁע יהוה ביום ההוא את ישׂראל והמלחמה עברה את בית און׃
14:24ואישׁ ישׂראל נגשׂ ביום ההוא ויאל שׁאול את העם לאמר ארור האישׁ אשׁר יאכל לחם עד הערב ונקמתי מאיבי ולא טעם כל העם לחם׃
14:25וכל הארץ באו ביער ויהי דבשׁ על פני השׂדה׃
14:26ויבא העם אל היער והנה הלך דבשׁ ואין משׂיג ידו אל פיו כי ירא העם את השׁבעה׃
14:27ויונתן לא שׁמע בהשׁביע אביו את העם וישׁלח את קצה המטה אשׁר בידו ויטבל אותה ביערת הדבשׁ וישׁב ידו אל פיו ותראנה עיניו׃
14:28ויען אישׁ מהעם ויאמר השׁבע השׁביע אביך את העם לאמר ארור האישׁ אשׁר יאכל לחם היום ויעף העם׃
14:29ויאמר יונתן עכר אבי את הארץ ראו נא כי ארו עיני כי טעמתי מעט דבשׁ הזה׃
14:30אף כי לוא אכל אכל היום העם משׁלל איביו אשׁר מצא כי עתה לא רבתה מכה בפלשׁתים׃
14:31ויכו ביום ההוא בפלשׁתים ממכמשׂ אילנה ויעף העם מאד׃
14:32ויעשׂ העם אל שׁלל ויקחו צאן ובקר ובני בקר וישׁחטו ארצה ויאכל העם על הדם׃
14:33ויגידו לשׁאול לאמר הנה העם חטאים ליהוה לאכל על הדם ויאמר בגדתם גלו אלי היום אבן גדולה׃
14:34ויאמר שׁאול פצו בעם ואמרתם להם הגישׁו אלי אישׁ שׁורו ואישׁ שׂיהו ושׁחטתם בזה ואכלתם ולא תחטאו ליהוה לאכל אל הדם ויגשׁו כל העם אישׁ שׁורו בידו הלילה וישׁחטו שׁם׃
14:35ויבן שׁאול מזבח ליהוה אתו החל לבנות מזבח ליהוה׃
14:36ויאמר שׁאול נרדה אחרי פלשׁתים לילה ונבזה בהם עד אור הבקר ולא נשׁאר בהם אישׁ ויאמרו כל הטוב בעיניך עשׂה ויאמר הכהן נקרבה הלם אל האלהים׃
14:37וישׁאל שׁאול באלהים הארד אחרי פלשׁתים התתנם ביד ישׂראל ולא ענהו ביום ההוא׃
14:38ויאמר שׁאול גשׁו הלם כל פנות העם ודעו וראו במה היתה החטאת הזאת היום׃
14:39כי חי יהוה המושׁיע את ישׂראל כי אם ישׁנו ביונתן בני כי מות ימות ואין ענהו מכל העם׃
14:40ויאמר אל כל ישׂראל אתם תהיו לעבר אחד ואני ויונתן בני נהיה לעבר אחד ויאמרו העם אל שׁאול הטוב בעיניך עשׂה׃
14:41ויאמר שׁאול אל יהוה אלהי ישׂראל הבה תמים וילכד יונתן ושׁאול והעם יצאו׃
14:42ויאמר שׁאול הפילו ביני ובין יונתן בני וילכד יונתן׃
14:43ויאמר שׁאול אל יונתן הגידה לי מה עשׂיתה ויגד לו יונתן ויאמר טעם טעמתי בקצה המטה אשׁר בידי מעט דבשׁ הנני אמות׃
14:44ויאמר שׁאול כה יעשׂה אלהים וכה יוסף כי מות תמות יונתן׃
14:45ויאמר העם אל שׁאול היונתן ימות אשׁר עשׂה הישׁועה הגדולה הזאת בישׂראל חלילה חי יהוה אם יפל משׂערת ראשׁו ארצה כי עם אלהים עשׂה היום הזה ויפדו העם את יונתן ולא מת׃
14:46ויעל שׁאול מאחרי פלשׁתים ופלשׁתים הלכו למקומם׃
14:47ושׁאול לכד המלוכה על ישׂראל וילחם סביב בכל איביו במואב ובבני עמון ובאדום ובמלכי צובה ובפלשׁתים ובכל אשׁר יפנה ירשׁיע׃
14:48ויעשׂ חיל ויך את עמלק ויצל את ישׂראל מיד שׁסהו׃
14:49ויהיו בני שׁאול יונתן וישׁוי ומלכי שׁוע ושׁם שׁתי בנתיו שׁם הבכירה מרב ושׁם הקטנה מיכל׃
14:50ושׁם אשׁת שׁאול אחינעם בת אחימעץ ושׁם שׂר צבאו אבינר בן נר דוד שׁאול׃
14:51וקישׁ אבי שׁאול ונר אבי אבנר בן אביאל׃
14:52ותהי המלחמה חזקה על פלשׁתים כל ימי שׁאול וראה שׁאול כל אישׁ גבור וכל בן חיל ויאספהו אליו׃
Masoretic Text 1524

Masoretic Text 1524

The Hebrew text of the Old Testament is called the Masoretic Text because in its present form it is based upon the Masora—the Hebrew, textual tradition of the Jewish scholars known as the Masoretes (or Masorites). The Masoretes were rabbis who made it their special work to correct the faults that had crept into the text of the Old Testament during the Babylonian captivity, and to prevent, for the future, its being corrupted by any alteration. They first separated the apocryphal from the canonical books, and divided the latter into twenty-two books, being the number of letters in the Hebrew alphabet. Then they divided each book into sections and verses.

There is a great difference of opinion as to when the Masoretic Text was written, but it was probably accomplished in the 10th -11th century. Several editions existed, varying considerably, but the received and authoritative text is that of Jacob ben-chayim ibn Adonijah, who carefully sifted and arranged the previous works on the subject. It was published in 1524.