Textus Receptus Bibles
Masoretic Text 1524
Old Testament
| 4:1 | אם תשׁוב ישׂראל נאם יהוה אלי תשׁוב ואם תסיר שׁקוציך מפני ולא תנוד׃ |
| 4:2 | ונשׁבעת חי יהוה באמת במשׁפט ובצדקה והתברכו בו גוים ובו יתהללו׃ |
| 4:3 | כי כה אמר יהוה לאישׁ יהודה ולירושׁלם נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קוצים׃ |
| 4:4 | המלו ליהוה והסרו ערלות לבבכם אישׁ יהודה וישׁבי ירושׁלם פן תצא כאשׁ חמתי ובערה ואין מכבה מפני רע מעלליכם׃ |
| 4:5 | הגידו ביהודה ובירושׁלם השׁמיעו ואמרו ותקעו שׁופר בארץ קראו מלאו ואמרו האספו ונבואה אל ערי המבצר׃ |
| 4:6 | שׂאו נס ציונה העיזו אל תעמדו כי רעה אנכי מביא מצפון ושׁבר גדול׃ |
| 4:7 | עלה אריה מסבכו ומשׁחית גוים נסע יצא ממקמו לשׂום ארצך לשׁמה עריך תצינה מאין יושׁב׃ |
| 4:8 | על זאת חגרו שׂקים ספדו והילילו כי לא שׁב חרון אף יהוה ממנו׃ |
| 4:9 | והיה ביום ההוא נאם יהוה יאבד לב המלך ולב השׂרים ונשׁמו הכהנים והנביאים יתמהו׃ |
| 4:10 | ואמר אהה אדני יהוה אכן השׁא השׁאת לעם הזה ולירושׁלם לאמר שׁלום יהיה לכם ונגעה חרב עד הנפשׁ׃ |
| 4:11 | בעת ההיא יאמר לעם הזה ולירושׁלם רוח צח שׁפיים במדבר דרך בת עמי לוא לזרות ולוא להבר׃ |
| 4:12 | רוח מלא מאלה יבוא לי עתה גם אני אדבר משׁפטים אותם׃ |
| 4:13 | הנה כעננים יעלה וכסופה מרכבותיו קלו מנשׁרים סוסיו אוי לנו כי שׁדדנו׃ |
| 4:14 | כבסי מרעה לבך ירושׁלם למען תושׁעי עד מתי תלין בקרבך מחשׁבות אונך׃ |
| 4:15 | כי קול מגיד מדן ומשׁמיע און מהר אפרים׃ |
| 4:16 | הזכירו לגוים הנה השׁמיעו על ירושׁלם נצרים באים מארץ המרחק ויתנו על ערי יהודה קולם׃ |
| 4:17 | כשׁמרי שׂדי היו עליה מסביב כי אתי מרתה נאם יהוה׃ |
| 4:18 | דרכך ומעלליך עשׂו אלה לך זאת רעתך כי מר כי נגע עד לבך׃ |
| 4:19 | מעי מעי אחולה קירות לבי המה לי לבי לא אחרישׁ כי קול שׁופר שׁמעתי נפשׁי תרועת מלחמה׃ |
| 4:20 | שׁבר על שׁבר נקרא כי שׁדדה כל הארץ פתאם שׁדדו אהלי רגע יריעתי׃ |
| 4:21 | עד מתי אראה נס אשׁמעה קול שׁופר׃ |
| 4:22 | כי אויל עמי אותי לא ידעו בנים סכלים המה ולא נבונים המה חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו׃ |
| 4:23 | ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו ואל השׁמים ואין אורם׃ |
| 4:24 | ראיתי ההרים והנה רעשׁים וכל הגבעות התקלקלו׃ |
| 4:25 | ראיתי והנה אין האדם וכל עוף השׁמים נדדו׃ |
| 4:26 | ראיתי והנה הכרמל המדבר וכל עריו נתצו מפני יהוה מפני חרון אפו׃ |
| 4:27 | כי כה אמר יהוה שׁממה תהיה כל הארץ וכלה לא אעשׂה׃ |
| 4:28 | על זאת תאבל הארץ וקדרו השׁמים ממעל על כי דברתי זמתי ולא נחמתי ולא אשׁוב ממנה׃ |
| 4:29 | מקול פרשׁ ורמה קשׁת ברחת כל העיר באו בעבים ובכפים עלו כל העיר עזובה ואין יושׁב בהן אישׁ׃ |
| 4:30 | ואתי שׁדוד מה תעשׂי כי תלבשׁי שׁני כי תעדי עדי זהב כי תקרעי בפוך עיניך לשׁוא תתיפי מאסו בך עגבים נפשׁך יבקשׁו׃ |
| 4:31 | כי קול כחולה שׁמעתי צרה כמבכירה קול בת ציון תתיפח תפרשׂ כפיה אוי נא לי כי עיפה נפשׁי להרגים׃ |
Masoretic Text 1524
The Hebrew text of the Old Testament is called the Masoretic Text because in its present form it is based upon the Masora—the Hebrew, textual tradition of the Jewish scholars known as the Masoretes (or Masorites). The Masoretes were rabbis who made it their special work to correct the faults that had crept into the text of the Old Testament during the Babylonian captivity, and to prevent, for the future, its being corrupted by any alteration. They first separated the apocryphal from the canonical books, and divided the latter into twenty-two books, being the number of letters in the Hebrew alphabet. Then they divided each book into sections and verses.
There is a great difference of opinion as to when the Masoretic Text was written, but it was probably accomplished in the 10th -11th century. Several editions existed, varying considerably, but the received and authoritative text is that of Jacob ben-chayim ibn Adonijah, who carefully sifted and arranged the previous works on the subject. It was published in 1524.