Textus Receptus Bibles
Masoretic Text 1524
Old Testament
| 14:1 | אשׁר היה דבר יהוה אל ירמיהו על דברי הבצרות׃ |
| 14:2 | אבלה יהודה ושׁעריה אמללו קדרו לארץ וצוחת ירושׁלם עלתה׃ |
| 14:3 | ואדריהם שׁלחו צעוריהם למים באו על גבים לא מצאו מים שׁבו כליהם ריקם בשׁו והכלמו וחפו ראשׁם׃ |
| 14:4 | בעבור האדמה חתה כי לא היה גשׁם בארץ בשׁו אכרים חפו ראשׁם׃ |
| 14:5 | כי גם אילת בשׂדה ילדה ועזוב כי לא היה דשׁא׃ |
| 14:6 | ופראים עמדו על שׁפים שׁאפו רוח כתנים כלו עיניהם כי אין עשׂב׃ |
| 14:7 | אם עונינו ענו בנו יהוה עשׂה למען שׁמך כי רבו משׁובתינו לך חטאנו׃ |
| 14:8 | מקוה ישׂראל מושׁיעו בעת צרה למה תהיה כגר בארץ וכארח נטה ללון׃ |
| 14:9 | למה תהיה כאישׁ נדהם כגבור לא יוכל להושׁיע ואתה בקרבנו יהוה ושׁמך עלינו נקרא אל תנחנו׃ |
| 14:10 | כה אמר יהוה לעם הזה כן אהבו לנוע רגליהם לא חשׂכו ויהוה לא רצם עתה יזכר עונם ויפקד חטאתם׃ |
| 14:11 | ויאמר יהוה אלי אל תתפלל בעד העם הזה לטובה׃ |
| 14:12 | כי יצמו אינני שׁמע אל רנתם וכי יעלו עלה ומנחה אינני רצם כי בחרב וברעב ובדבר אנכי מכלה אותם׃ |
| 14:13 | ואמר אהה אדני יהוה הנה הנבאים אמרים להם לא תראו חרב ורעב לא יהיה לכם כי שׁלום אמת אתן לכם במקום הזה׃ |
| 14:14 | ויאמר יהוה אלי שׁקר הנבאים נבאים בשׁמי לא שׁלחתים ולא צויתים ולא דברתי אליהם חזון שׁקר וקסם ואלול ותרמות לבם המה מתנבאים׃ |
| 14:15 | לכן כה אמר יהוה על הנבאים הנבאים בשׁמי ואני לא שׁלחתים והמה אמרים חרב ורעב לא יהיה בארץ הזאת בחרב וברעב יתמו הנבאים ההמה׃ |
| 14:16 | והעם אשׁר המה נבאים להם יהיו משׁלכים בחצות ירושׁלם מפני הרעב והחרב ואין מקבר להמה המה נשׁיהם ובניהם ובנתיהם ושׁפכתי עליהם את רעתם׃ |
| 14:17 | ואמרת אליהם את הדבר הזה תרדנה עיני דמעה לילה ויומם ואל תדמינה כי שׁבר גדול נשׁברה בתולת בת עמי מכה נחלה מאד׃ |
| 14:18 | אם יצאתי השׂדה והנה חללי חרב ואם באתי העיר והנה תחלואי רעב כי גם נביא גם כהן סחרו אל ארץ ולא ידעו׃ |
| 14:19 | המאס מאסת את יהודה אם בציון געלה נפשׁך מדוע הכיתנו ואין לנו מרפא קוה לשׁלום ואין טוב ולעת מרפא והנה בעתה׃ |
| 14:20 | ידענו יהוה רשׁענו עון אבותינו כי חטאנו׃ |
| 14:21 | אל תנאץ למען שׁמך אל תנבל כסא כבודך זכר אל תפר בריתך אתנו׃ |
| 14:22 | הישׁ בהבלי הגוים מגשׁמים ואם השׁמים יתנו רבבים הלא אתה הוא יהוה אלהינו ונקוה לך כי אתה עשׂית את כל אלה׃ |
Masoretic Text 1524
The Hebrew text of the Old Testament is called the Masoretic Text because in its present form it is based upon the Masora—the Hebrew, textual tradition of the Jewish scholars known as the Masoretes (or Masorites). The Masoretes were rabbis who made it their special work to correct the faults that had crept into the text of the Old Testament during the Babylonian captivity, and to prevent, for the future, its being corrupted by any alteration. They first separated the apocryphal from the canonical books, and divided the latter into twenty-two books, being the number of letters in the Hebrew alphabet. Then they divided each book into sections and verses.
There is a great difference of opinion as to when the Masoretic Text was written, but it was probably accomplished in the 10th -11th century. Several editions existed, varying considerably, but the received and authoritative text is that of Jacob ben-chayim ibn Adonijah, who carefully sifted and arranged the previous works on the subject. It was published in 1524.