Textus Receptus Bibles
Masoretic Text 1524
Old Testament
52:1 | עורי עורי לבשׁי עזך ציון לבשׁי בגדי תפארתך ירושׁלם עיר הקדשׁ כי לא יוסיף יבא בך עוד ערל וטמא׃ |
52:2 | התנערי מעפר קומי שׁבי ירושׁלם התפתחו מוסרי צוארך שׁביה בת ציון׃ |
52:3 | כי כה אמר יהוה חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו׃ |
52:4 | כי כה אמר אדני יהוה מצרים ירד עמי בראשׁנה לגור שׁם ואשׁור באפס עשׁקו׃ |
52:5 | ועתה מה לי פה נאם יהוה כי לקח עמי חנם משׁלו יהילילו נאם יהוה ותמיד כל היום שׁמי |
52:6 | לכן ידע עמי שׁמי לכן ביום ההוא כי אני הוא המדבר הנני׃ |
52:7 | מה נאוו על ההרים רגלי מבשׂר משׁמיע שׁלום מבשׂר טוב משׁמיע ישׁועה אמר לציון מלך אלהיך׃ |
52:8 | קול צפיך נשׂאו קול יחדו ירננו כי עין בעין יראו בשׁוב יהוה ציון׃ |
52:9 | פצחו רננו יחדו חרבות ירושׁלם כי נחם יהוה עמו גאל ירושׁלם׃ |
52:10 | חשׂף יהוה את זרוע קדשׁו לעיני כל הגוים וראו כל אפסי ארץ את ישׁועת אלהינו׃ |
52:11 | סורו סורו צאו משׁם טמא אל תגעו צאו מתוכה הברו נשׂאי כלי יהוה׃ |
52:12 | כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון כי הלך לפניכם יהוה ומאספכם אלהי ישׂראל׃ |
52:13 | הנה ישׂכיל עבדי ירום ונשׂא וגבה מאד׃ |
52:14 | כאשׁר שׁממו עליך רבים כן משׁחת מאישׁ מראהו ותארו מבני אדם׃ |
52:15 | כן יזה גוים רבים עליו יקפצו מלכים פיהם כי אשׁר לא ספר להם ראו ואשׁר לא שׁמעו התבוננו׃ |
Masoretic Text 1524
The Hebrew text of the Old Testament is called the Masoretic Text because in its present form it is based upon the Masora—the Hebrew, textual tradition of the Jewish scholars known as the Masoretes (or Masorites). The Masoretes were rabbis who made it their special work to correct the faults that had crept into the text of the Old Testament during the Babylonian captivity, and to prevent, for the future, its being corrupted by any alteration. They first separated the apocryphal from the canonical books, and divided the latter into twenty-two books, being the number of letters in the Hebrew alphabet. Then they divided each book into sections and verses.
There is a great difference of opinion as to when the Masoretic Text was written, but it was probably accomplished in the 10th -11th century. Several editions existed, varying considerably, but the received and authoritative text is that of Jacob ben-chayim ibn Adonijah, who carefully sifted and arranged the previous works on the subject. It was published in 1524.