Textus Receptus Bibles
Masoretic Text 1524
Old Testament
17:1 | משׂא דמשׂק הנה דמשׂק מוסר מעיר והיתה מעי מפלה׃ |
17:2 | עזבות ערי ערער לעדרים תהיינה ורבצו ואין מחריד׃ |
17:3 | ונשׁבת מבצר מאפרים וממלכה מדמשׂק ושׁאר ארם ככבוד בני ישׂראל יהיו נאם יהוה צבאות׃ |
17:4 | והיה ביום ההוא ידל כבוד יעקב ומשׁמן בשׂרו ירזה׃ |
17:5 | והיה כאסף קציר קמה וזרעו שׁבלים יקצור והיה כמלקט שׁבלים בעמק רפאים׃ |
17:6 | ונשׁאר בו עוללת כנקף זית שׁנים שׁלשׁה גרגרים בראשׁ אמיר ארבעה חמשׁה בסעפיה פריה נאם יהוה אלהי ישׂראל׃ |
17:7 | ביום ההוא ישׁעה האדם על עשׂהו ועיניו אל קדושׁ ישׂראל תראינה׃ |
17:8 | ולא ישׁעה אל המזבחות מעשׂה ידיו ואשׁר עשׂו אצבעתיו לא יראה והאשׁרים והחמנים׃ |
17:9 | ביום ההוא יהיו ערי מעזו כעזובת החרשׁ והאמיר אשׁר עזבו מפני בני ישׂראל והיתה שׁממה׃ |
17:10 | כי שׁכחת אלהי ישׁעך וצור מעזך לא זכרת על כן תטעי נטעי נעמנים וזמרת זר תזרענו׃ |
17:11 | ביום נטעך תשׂגשׂגי ובבקר זרעך תפריחי נד קציר ביום נחלה וכאב אנושׁ׃ |
17:12 | הוי המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון ושׁאון לאמים כשׁאון מים כבירים ישׁאון׃ |
17:13 | לאמים כשׁאון מים רבים ישׁאון וגער בו ונס ממרחק ורדף כמץ הרים לפני רוח וכגלגל לפני סופה׃ |
17:14 | לעת ערב והנה בלהה בטרם בקר איננו זה חלק שׁוסינו וגורל לבזזינו׃ |
Masoretic Text 1524
The Hebrew text of the Old Testament is called the Masoretic Text because in its present form it is based upon the Masora—the Hebrew, textual tradition of the Jewish scholars known as the Masoretes (or Masorites). The Masoretes were rabbis who made it their special work to correct the faults that had crept into the text of the Old Testament during the Babylonian captivity, and to prevent, for the future, its being corrupted by any alteration. They first separated the apocryphal from the canonical books, and divided the latter into twenty-two books, being the number of letters in the Hebrew alphabet. Then they divided each book into sections and verses.
There is a great difference of opinion as to when the Masoretic Text was written, but it was probably accomplished in the 10th -11th century. Several editions existed, varying considerably, but the received and authoritative text is that of Jacob ben-chayim ibn Adonijah, who carefully sifted and arranged the previous works on the subject. It was published in 1524.