Textus Receptus Bibles
Masoretic Text 1524
Old Testament
| 16:1 | שׁלחו כר משׁל ארץ מסלע מדברה אל הר בת ציון׃ |
| 16:2 | והיה כעוף נודד קן משׁלח תהיינה בנות מואב מעברת לארנון׃ |
| 16:3 | הביאו עצה עשׂו פלילה שׁיתי כליל צלך בתוך צהרים סתרי נדחים נדד אל תגלי׃ |
| 16:4 | יגורו בך נדחי מואב הוי סתר למו מפני שׁודד כי אפס המץ כלה שׁד תמו רמס מן הארץ׃ |
| 16:5 | והוכן בחסד כסא וישׁב עליו באמת באהל דוד שׁפט ודרשׁ משׁפט ומהר צדק׃ |
| 16:6 | שׁמענו גאון מואב גא מאד גאותו וגאונו ועברתו לא כן בדיו׃ |
| 16:7 | לכן ייליל מואב למואב כלה ייליל לאשׁישׁי קיר חרשׂת תהגו אך נכאים׃ |
| 16:8 | כי שׁדמות חשׁבון אמלל גפן שׂבמה בעלי גוים הלמו שׂרוקיה עד יעזר נגעו תעו מדבר שׁלחותיה נטשׁו עברו ים׃ |
| 16:9 | על כן אבכה בבכי יעזר גפן שׂבמה אריוך דמעתי חשׁבון ואלעלה כי על קיצך ועל קצירך הידד נפל׃ |
| 16:10 | ונאסף שׂמחה וגיל מן הכרמל ובכרמים לא ירנן לא ירעע יין ביקבים לא ידרך הדרך הידד השׁבתי׃ |
| 16:11 | על כן מעי למואב ככנור יהמו וקרבי לקיר חרשׂ׃ |
| 16:12 | והיה כי נראה כי נלאה מואב על הבמה ובא אל מקדשׁו להתפלל ולא יוכל׃ |
| 16:13 | זה הדבר אשׁר דבר יהוה אל מואב מאז׃ |
| 16:14 | ועתה דבר יהוה לאמר בשׁלשׁ שׁנים כשׁני שׂכיר ונקלה כבוד מואב בכל ההמון הרב ושׁאר מעט מזער לוא כביר׃ |
Masoretic Text 1524
The Hebrew text of the Old Testament is called the Masoretic Text because in its present form it is based upon the Masora—the Hebrew, textual tradition of the Jewish scholars known as the Masoretes (or Masorites). The Masoretes were rabbis who made it their special work to correct the faults that had crept into the text of the Old Testament during the Babylonian captivity, and to prevent, for the future, its being corrupted by any alteration. They first separated the apocryphal from the canonical books, and divided the latter into twenty-two books, being the number of letters in the Hebrew alphabet. Then they divided each book into sections and verses.
There is a great difference of opinion as to when the Masoretic Text was written, but it was probably accomplished in the 10th -11th century. Several editions existed, varying considerably, but the received and authoritative text is that of Jacob ben-chayim ibn Adonijah, who carefully sifted and arranged the previous works on the subject. It was published in 1524.