Textus Receptus Bibles
Masoretic Text 1524
Old Testament
4:1 | ויען משׁה ויאמר והן לא יאמינו לי ולא ישׁמעו בקלי כי יאמרו לא נראה אליך יהוה׃ |
4:2 | ויאמר אליו יהוה מזה בידך ויאמר מטה׃ |
4:3 | ויאמר השׁליכהו ארצה וישׁלכהו ארצה ויהי לנחשׁ וינס משׁה מפניו׃ |
4:4 | ויאמר יהוה אל משׁה שׁלח ידך ואחז בזנבו וישׁלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכפו׃ |
4:5 | למען יאמינו כי נראה אליך יהוה אלהי אבתם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב׃ |
4:6 | ויאמר יהוה לו עוד הבא נא ידך בחיקך ויבא ידו בחיקו ויוצאה והנה ידו מצרעת כשׁלג׃ |
4:7 | ויאמר השׁב ידך אל חיקך וישׁב ידו אל חיקו ויוצאה מחיקו והנה שׁבה כבשׂרו׃ |
4:8 | והיה אם לא יאמינו לך ולא ישׁמעו לקל האת הראשׁון והאמינו לקל האת האחרון׃ |
4:9 | והיה אם לא יאמינו גם לשׁני האתות האלה ולא ישׁמעון לקלך ולקחת ממימי היאר ושׁפכת היבשׁה והיו המים אשׁר תקח מן היאר והיו לדם ביבשׁת׃ |
4:10 | ויאמר משׁה אל יהוה בי אדני לא אישׁ דברים אנכי גם מתמול גם משׁלשׁם גם מאז דברך אל עבדך כי כבד פה וכבד לשׁון אנכי׃ |
4:11 | ויאמר יהוה אליו מי שׂם פה לאדם או מי ישׂום אלם או חרשׁ או פקח או עור הלא אנכי יהוה׃ |
4:12 | ועתה לך ואנכי אהיה עם פיך והוריתיך אשׁר תדבר׃ |
4:13 | ויאמר בי אדני שׁלח נא ביד תשׁלח׃ |
4:14 | ויחר אף יהוה במשׁה ויאמר הלא אהרן אחיך הלוי ידעתי כי דבר ידבר הוא וגם הנה הוא יצא לקראתך וראך ושׂמח בלבו׃ |
4:15 | ודברת אליו ושׂמת את הדברים בפיו ואנכי אהיה עם פיך ועם פיהו והוריתי אתכם את אשׁר תעשׂון׃ |
4:16 | ודבר הוא לך אל העם והיה הוא יהיה לך לפה ואתה תהיה לו לאלהים׃ |
4:17 | ואת המטה הזה תקח בידך אשׁר תעשׂה בו את האתת׃ |
4:18 | וילך משׁה וישׁב אל יתר חתנו ויאמר לו אלכה נא ואשׁובה אל אחי אשׁר במצרים ואראה העודם חיים ויאמר יתרו למשׁה לך לשׁלום׃ |
4:19 | ויאמר יהוה אל משׁה במדין לך שׁב מצרים כי מתו כל האנשׁים המבקשׁים את נפשׁך׃ |
4:20 | ויקח משׁה את אשׁתו ואת בניו וירכבם על החמר וישׁב ארצה מצרים ויקח משׁה את מטה האלהים בידו׃ |
4:21 | ויאמר יהוה אל משׁה בלכתך לשׁוב מצרימה ראה כל המפתים אשׁר שׂמתי בידך ועשׂיתם לפני פרעה ואני אחזק את לבו ולא ישׁלח את העם׃ |
4:22 | ואמרת אל פרעה כה אמר יהוה בני בכרי ישׂראל׃ |
4:23 | ואמר אליך שׁלח את בני ויעבדני ותמאן לשׁלחו הנה אנכי הרג את בנך בכרך׃ |
4:24 | ויהי בדרך במלון ויפגשׁהו יהוה ויבקשׁ המיתו׃ |
4:25 | ותקח צפרה צר ותכרת את ערלת בנה ותגע לרגליו ותאמר כי חתן דמים אתה׃ |
4:26 | וירף ממנו אז אמרה חתן דמים למולת׃ |
4:27 | ויאמר יהוה אל אהרן לך לקראת משׁה המדברה וילך ויפגשׁהו בהר האלהים וישׁק׃ |
4:28 | ויגד משׁה לאהרן את כל דברי יהוה אשׁר שׁלחו ואת כל האתת אשׁר צוהו׃ |
4:29 | וילך משׁה ואהרן ויאספו את כל זקני בני ישׂראל׃ |
4:30 | וידבר אהרן את כל הדברים אשׁר דבר יהוה אל משׁה ויעשׂ האתת לעיני העם׃ |
4:31 | ויאמן העם וישׁמעו כי פקד יהוה את בני ישׂראל וכי ראה את ענים ויקדו וישׁתחוו׃ |
Masoretic Text 1524
The Hebrew text of the Old Testament is called the Masoretic Text because in its present form it is based upon the Masora—the Hebrew, textual tradition of the Jewish scholars known as the Masoretes (or Masorites). The Masoretes were rabbis who made it their special work to correct the faults that had crept into the text of the Old Testament during the Babylonian captivity, and to prevent, for the future, its being corrupted by any alteration. They first separated the apocryphal from the canonical books, and divided the latter into twenty-two books, being the number of letters in the Hebrew alphabet. Then they divided each book into sections and verses.
There is a great difference of opinion as to when the Masoretic Text was written, but it was probably accomplished in the 10th -11th century. Several editions existed, varying considerably, but the received and authoritative text is that of Jacob ben-chayim ibn Adonijah, who carefully sifted and arranged the previous works on the subject. It was published in 1524.