Textus Receptus Bibles
Masoretic Text 1524
Old Testament
16:1 | ויסעו מאילם ויבאו כל עדת בני ישׂראל אל מדבר סין אשׁר בין אילם ובין סיני בחמשׁה עשׂר יום לחדשׁ השׁני לצאתם מארץ מצרים׃ |
16:2 | וילינו כל עדת בני ישׂראל על משׁה ועל אהרן במדבר׃ |
16:3 | ויאמרו אלהם בני ישׂראל מי יתן מותנו ביד יהוה בארץ מצרים בשׁבתנו על סיר הבשׂר באכלנו לחם לשׂבע כי הוצאתם אתנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב׃ |
16:4 | ויאמר יהוה אל משׁה הנני ממטיר לכם לחם מן השׁמים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אם לא׃ |
16:5 | והיה ביום השׁשׁי והכינו את אשׁר יביאו והיה משׁנה על אשׁר ילקטו יום יום׃ |
16:6 | ויאמר משׁה ואהרן אל כל בני ישׂראל ערב וידעתם כי יהוה הוציא אתכם מארץ מצרים׃ |
16:7 | ובקר וראיתם את כבוד יהוה בשׁמעו את תלנתיכם על יהוה ונחנו מה כי תלונו עלינו׃ |
16:8 | ויאמר משׁה בתת יהוה לכם בערב בשׂר לאכל ולחם בבקר לשׂבע בשׁמע יהוה את תלנתיכם אשׁר אתם מלינם עליו ונחנו מה לא עלינו תלנתיכם כי על יהוה׃ |
16:9 | ויאמר משׁה אל אהרן אמר אל כל עדת בני ישׂראל קרבו לפני יהוה כי שׁמע את תלנתיכם׃ |
16:10 | ויהי כדבר אהרן אל כל עדת בני ישׂראל ויפנו אל המדבר והנה כבוד יהוה נראה בענן׃ |
16:11 | וידבר יהוה אל משׁה לאמר׃ |
16:12 | שׁמעתי את תלונת בני ישׂראל דבר אלהם לאמר בין הערבים תאכלו בשׂר ובבקר תשׂבעו לחם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם׃ |
16:13 | ויהי בערב ותעל השׂלו ותכס את המחנה ובבקר היתה שׁכבת הטל סביב למחנה׃ |
16:14 | ותעל שׁכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחספס דק ככפר על הארץ׃ |
16:15 | ויראו בני ישׂראל ויאמרו אישׁ אל אחיו מן הוא כי לא ידעו מה הוא ויאמר משׁה אלהם הוא הלחם אשׁר נתן יהוה לכם לאכלה׃ |
16:16 | זה הדבר אשׁר צוה יהוה לקטו ממנו אישׁ לפי אכלו עמר לגלגלת מספר נפשׁתיכם אישׁ לאשׁר באהלו תקחו׃ |
16:17 | ויעשׂו כן בני ישׂראל וילקטו המרבה והממעיט׃ |
16:18 | וימדו בעמר ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר אישׁ לפי אכלו לקטו׃ |
16:19 | ויאמר משׁה אלהם אישׁ אל יותר ממנו עד בקר׃ |
16:20 | ולא שׁמעו אל משׁה ויותרו אנשׁים ממנו עד בקר וירם תולעים ויבאשׁ ויקצף עלהם משׁה׃ |
16:21 | וילקטו אתו בבקר בבקר אישׁ כפי אכלו וחם השׁמשׁ ונמס׃ |
16:22 | ויהי ביום השׁשׁי לקטו לחם משׁנה שׁני העמר לאחד ויבאו כל נשׂיאי העדה ויגידו למשׁה׃ |
16:23 | ויאמר אלהם הוא אשׁר דבר יהוה שׁבתון שׁבת קדשׁ ליהוה מחר את אשׁר תאפו אפו ואת אשׁר תבשׁלו בשׁלו ואת כל העדף הניחו לכם למשׁמרת עד הבקר׃ |
16:24 | ויניחו אתו עד הבקר כאשׁר צוה משׁה ולא הבאישׁ ורמה לא היתה׃ |
16:25 | ויאמר משׁה אכלהו היום כי שׁבת היום ליהוה היום לא תמצאהו בשׂדה׃ |
16:26 | שׁשׁת ימים תלקטהו וביום השׁביעי שׁבת לא יהיה׃ |
16:27 | ויהי ביום השׁביעי יצאו מן העם ללקט ולא מצאו׃ |
16:28 | ויאמר יהוה אל משׁה עד אנה מאנתם לשׁמר מצותי ותורתי׃ |
16:29 | ראו כי יהוה נתן לכם השׁבת על כן הוא נתן לכם ביום השׁשׁי לחם יומים שׁבו אישׁ תחתיו אל יצא אישׁ ממקמו ביום השׁביעי׃ |
16:30 | וישׁבתו העם ביום השׁבעי׃ |
16:31 | ויקראו בית ישׂראל את שׁמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחת בדבשׁ׃ |
16:32 | ויאמר משׁה זה הדבר אשׁר צוה יהוה מלא העמר ממנו למשׁמרת לדרתיכם למען יראו את הלחם אשׁר האכלתי אתכם במדבר בהוציאי אתכם מארץ מצרים׃ |
16:33 | ויאמר משׁה אל אהרן קח צנצנת אחת ותן שׁמה מלא העמר מן והנח אתו לפני יהוה למשׁמרת לדרתיכם׃ |
16:34 | כאשׁר צוה יהוה אל משׁה ויניחהו אהרן לפני העדת למשׁמרת׃ |
16:35 | ובני ישׂראל אכלו את המן ארבעים שׁנה עד באם אל ארץ נושׁבת את המן אכלו עד באם אל קצה ארץ כנען׃ |
16:36 | והעמר עשׂרית האיפה הוא׃ |
Masoretic Text 1524
The Hebrew text of the Old Testament is called the Masoretic Text because in its present form it is based upon the Masora—the Hebrew, textual tradition of the Jewish scholars known as the Masoretes (or Masorites). The Masoretes were rabbis who made it their special work to correct the faults that had crept into the text of the Old Testament during the Babylonian captivity, and to prevent, for the future, its being corrupted by any alteration. They first separated the apocryphal from the canonical books, and divided the latter into twenty-two books, being the number of letters in the Hebrew alphabet. Then they divided each book into sections and verses.
There is a great difference of opinion as to when the Masoretic Text was written, but it was probably accomplished in the 10th -11th century. Several editions existed, varying considerably, but the received and authoritative text is that of Jacob ben-chayim ibn Adonijah, who carefully sifted and arranged the previous works on the subject. It was published in 1524.