Textus Receptus Bibles
Masoretic Text 1524
Old Testament
9:1 | ויאמר דוד הכי ישׁ עוד אשׁר נותר לבית שׁאול ואעשׂה עמו חסד בעבור יהונתן׃ |
9:2 | ולבית שׁאול עבד ושׁמו ציבא ויקראו לו אל דוד ויאמר המלך אליו האתה ציבא ויאמר עבדך׃ |
9:3 | ויאמר המלך האפס עוד אישׁ לבית שׁאול ואעשׂה עמו חסד אלהים ויאמר ציבא אל המלך עוד בן ליהונתן נכה רגלים׃ |
9:4 | ויאמר לו המלך איפה הוא ויאמר ציבא אל המלך הנה הוא בית מכיר בן עמיאל בלו דבר׃ |
9:5 | וישׁלח המלך דוד ויקחהו מבית מכיר בן עמיאל מלו דבר׃ |
9:6 | ויבא מפיבשׁת בן יהונתן בן שׁאול אל דוד ויפל על פניו וישׁתחו ויאמר דוד מפיבשׁת ויאמר הנה עבדך׃ |
9:7 | ויאמר לו דוד אל תירא כי עשׂה אעשׂה עמך חסד בעבור יהונתן אביך והשׁבתי לך את כל שׂדה שׁאול אביך ואתה תאכל לחם על שׁלחני תמיד׃ |
9:8 | וישׁתחו ויאמר מה עבדך כי פנית אל הכלב המת אשׁר כמוני׃ |
9:9 | ויקרא המלך אל ציבא נער שׁאול ויאמר אליו כל אשׁר היה לשׁאול ולכל ביתו נתתי לבן אדניך׃ |
9:10 | ועבדת לו את האדמה אתה ובניך ועבדיך והבאת והיה לבן אדניך לחם ואכלו ומפיבשׁת בן אדניך יאכל תמיד לחם על שׁלחני ולציבא חמשׁה עשׂר בנים ועשׂרים עבדים׃ |
9:11 | ויאמר ציבא אל המלך ככל אשׁר יצוה אדני המלך את עבדו כן יעשׂה עבדך ומפיבשׁת אכל על שׁלחני כאחד מבני המלך׃ |
9:12 | ולמפיבשׁת בן קטן ושׁמו מיכא וכל מושׁב בית ציבא עבדים למפיבשׁת׃ |
9:13 | ומפיבשׁת ישׁב בירושׁלם כי על שׁלחן המלך תמיד הוא אכל והוא פסח שׁתי רגליו׃ |
Masoretic Text 1524
The Hebrew text of the Old Testament is called the Masoretic Text because in its present form it is based upon the Masora—the Hebrew, textual tradition of the Jewish scholars known as the Masoretes (or Masorites). The Masoretes were rabbis who made it their special work to correct the faults that had crept into the text of the Old Testament during the Babylonian captivity, and to prevent, for the future, its being corrupted by any alteration. They first separated the apocryphal from the canonical books, and divided the latter into twenty-two books, being the number of letters in the Hebrew alphabet. Then they divided each book into sections and verses.
There is a great difference of opinion as to when the Masoretic Text was written, but it was probably accomplished in the 10th -11th century. Several editions existed, varying considerably, but the received and authoritative text is that of Jacob ben-chayim ibn Adonijah, who carefully sifted and arranged the previous works on the subject. It was published in 1524.