Textus Receptus Bibles
Masoretic Text 1524
Old Testament
| 2:1 | ויהי אחרי כן וישׁאל דוד ביהוה לאמר האעלה באחת ערי יהודה ויאמר יהוה אליו עלה ויאמר דוד אנה אעלה ויאמר חברנה׃ |
| 2:2 | ויעל שׁם דוד וגם שׁתי נשׁיו אחינעם היזרעלית ואביגיל אשׁת נבל הכרמלי׃ |
| 2:3 | ואנשׁיו אשׁר עמו העלה דוד אישׁ וביתו וישׁבו בערי חברון׃ |
| 2:4 | ויבאו אנשׁי יהודה וימשׁחו שׁם את דוד למלך על בית יהודה ויגדו לדוד לאמר אנשׁי יבישׁ גלעד אשׁר קברו את שׁאול׃ |
| 2:5 | וישׁלח דוד מלאכים אל אנשׁי יבישׁ גלעד ויאמר אליהם ברכים אתם ליהוה אשׁר עשׂיתם החסד הזה עם אדניכם עם שׁאול ותקברו אתו׃ |
| 2:6 | ועתה יעשׂ יהוה עמכם חסד ואמת וגם אנכי אעשׂה אתכם הטובה הזאת אשׁר עשׂיתם הדבר הזה׃ |
| 2:7 | ועתה תחזקנה ידיכם והיו לבני חיל כי מת אדניכם שׁאול וגם אתי משׁחו בית יהודה למלך עליהם׃ |
| 2:8 | ואבנר בן נר שׂר צבא אשׁר לשׁאול לקח את אישׁ בשׁת בן שׁאול ויעברהו מחנים׃ |
| 2:9 | וימלכהו אל הגלעד ואל האשׁורי ואל יזרעאל ועל אפרים ועל בנימן ועל ישׂראל כלה׃ |
| 2:10 | בן ארבעים שׁנה אישׁ בשׁת בן שׁאול במלכו על ישׂראל ושׁתים שׁנים מלך אך בית יהודה היו אחרי דוד׃ |
| 2:11 | ויהי מספר הימים אשׁר היה דוד מלך בחברון על בית יהודה שׁבע שׁנים ושׁשׁה חדשׁים׃ |
| 2:12 | ויצא אבנר בן נר ועבדי אישׁ בשׁת בן שׁאול ממחנים גבעונה׃ |
| 2:13 | ויואב בן צרויה ועבדי דוד יצאו ויפגשׁום על ברכת גבעון יחדו וישׁבו אלה על הברכה מזה ואלה על הברכה מזה׃ |
| 2:14 | ויאמר אבנר אל יואב יקומו נא הנערים וישׂחקו לפנינו ויאמר יואב יקמו׃ |
| 2:15 | ויקמו ויעברו במספר שׁנים עשׂר לבנימן ולאישׁ בשׁת בן שׁאול ושׁנים עשׂר מעבדי דוד׃ |
| 2:16 | ויחזקו אישׁ בראשׁ רעהו וחרבו בצד רעהו ויפלו יחדו ויקרא למקום ההוא חלקת הצרים אשׁר בגבעון׃ |
| 2:17 | ותהי המלחמה קשׁה עד מאד ביום ההוא וינגף אבנר ואנשׁי ישׂראל לפני עבדי דוד׃ |
| 2:18 | ויהיו שׁם שׁלשׁה בני צרויה יואב ואבישׁי ועשׂהאל ועשׂהאל קל ברגליו כאחד הצבים אשׁר בשׂדה׃ |
| 2:19 | וירדף עשׂהאל אחרי אבנר ולא נטה ללכת על הימין ועל השׂמאול מאחרי אבנר׃ |
| 2:20 | ויפן אבנר אחריו ויאמר האתה זה עשׂהאל ויאמר אנכי׃ |
| 2:21 | ויאמר לו אבנר נטה לך על ימינך או על שׂמאלך ואחז לך אחד מהנערים וקח לך את חלצתו ולא אבה עשׂהאל לסור מאחריו׃ |
| 2:22 | ויסף עוד אבנר לאמר אל עשׂהאל סור לך מאחרי למה אככה ארצה ואיך אשׂא פני אל יואב אחיך׃ |
| 2:23 | וימאן לסור ויכהו אבנר באחרי החנית אל החמשׁ ותצא החנית מאחריו ויפל שׁם וימת תחתו ויהי כל הבא אל המקום אשׁר נפל שׁם עשׂהאל וימת ויעמדו׃ |
| 2:24 | וירדפו יואב ואבישׁי אחרי אבנר והשׁמשׁ באה והמה באו עד גבעת אמה אשׁר על פני גיח דרך מדבר גבעון׃ |
| 2:25 | ויתקבצו בני בנימן אחרי אבנר ויהיו לאגדה אחת ויעמדו על ראשׁ גבעה אחת׃ |
| 2:26 | ויקרא אבנר אל יואב ויאמר הלנצח תאכל חרב הלוא ידעתה כי מרה תהיה באחרונה ועד מתי לא תאמר לעם לשׁוב מאחרי אחיהם׃ |
| 2:27 | ויאמר יואב חי האלהים כי לולא דברת כי אז מהבקר נעלה העם אישׁ מאחרי אחיו׃ |
| 2:28 | ויתקע יואב בשׁופר ויעמדו כל העם ולא ירדפו עוד אחרי ישׂראל ולא יספו עוד להלחם׃ |
| 2:29 | ואבנר ואנשׁיו הלכו בערבה כל הלילה ההוא ויעברו את הירדן וילכו כל הבתרון ויבאו מחנים׃ |
| 2:30 | ויואב שׁב מאחרי אבנר ויקבץ את כל העם ויפקדו מעבדי דוד תשׁעה עשׂר אישׁ ועשׂהאל׃ |
| 2:31 | ועבדי דוד הכו מבנימן ובאנשׁי אבנר שׁלשׁ מאות ושׁשׁים אישׁ מתו׃ |
| 2:32 | וישׂאו את עשׂהאל ויקברהו בקבר אביו אשׁר בית לחם וילכו כל הלילה יואב ואנשׁיו ויאר להם בחברון׃ |
Masoretic Text 1524
The Hebrew text of the Old Testament is called the Masoretic Text because in its present form it is based upon the Masora—the Hebrew, textual tradition of the Jewish scholars known as the Masoretes (or Masorites). The Masoretes were rabbis who made it their special work to correct the faults that had crept into the text of the Old Testament during the Babylonian captivity, and to prevent, for the future, its being corrupted by any alteration. They first separated the apocryphal from the canonical books, and divided the latter into twenty-two books, being the number of letters in the Hebrew alphabet. Then they divided each book into sections and verses.
There is a great difference of opinion as to when the Masoretic Text was written, but it was probably accomplished in the 10th -11th century. Several editions existed, varying considerably, but the received and authoritative text is that of Jacob ben-chayim ibn Adonijah, who carefully sifted and arranged the previous works on the subject. It was published in 1524.