Textus Receptus Bibles
Masoretic Text 1524
Old Testament
7:1 | ויהי בשׁנת ארבע לדריושׁ המלך היה דבר יהוה אל זכריה בארבעה לחדשׁ התשׁעי בכסלו׃ |
7:2 | וישׁלח בית אל שׂר אצר ורגם מלך ואנשׁיו לחלות את פני יהוה׃ |
7:3 | לאמר אל הכהנים אשׁר לבית יהוה צבאות ואל הנביאים לאמר האבכה בחדשׁ החמשׁי הנזר כאשׁר עשׂיתי זה כמה שׁנים׃ |
7:4 | ויהי דבר יהוה צבאות אלי לאמר׃ |
7:5 | אמר אל כל עם הארץ ואל הכהנים לאמר כי צמתם וספוד בחמישׁי ובשׁביעי וזה שׁבעים שׁנה הצום צמתני אני׃ |
7:6 | וכי תאכלו וכי תשׁתו הלוא אתם האכלים ואתם השׁתים׃ |
7:7 | הלוא את הדברים אשׁר קרא יהוה ביד הנביאים הראשׁנים בהיות ירושׁלם ישׁבת ושׁלוה ועריה סביבתיה והנגב והשׁפלה ישׁב׃ |
7:8 | ויהי דבר יהוה אל זכריה לאמר׃ |
7:9 | כה אמר יהוה צבאות לאמר משׁפט אמת שׁפטו וחסד ורחמים עשׂו אישׁ את אחיו׃ |
7:10 | ואלמנה ויתום גר ועני אל תעשׁקו ורעת אישׁ אחיו אל תחשׁבו בלבבכם׃ |
7:11 | וימאנו להקשׁיב ויתנו כתף סררת ואזניהם הכבידו משׁמוע׃ |
7:12 | ולבם שׂמו שׁמיר משׁמוע את התורה ואת הדברים אשׁר שׁלח יהוה צבאות ברוחו ביד הנביאים הראשׁנים ויהי קצף גדול מאת יהוה צבאות׃ |
7:13 | ויהי כאשׁר קרא ולא שׁמעו כן יקראו ולא אשׁמע אמר יהוה צבאות׃ |
7:14 | ואסערם על כל הגוים אשׁר לא ידעום והארץ נשׁמה אחריהם מעבר ומשׁב וישׂימו ארץ חמדה לשׁמה׃ |
Masoretic Text 1524
The Hebrew text of the Old Testament is called the Masoretic Text because in its present form it is based upon the Masora—the Hebrew, textual tradition of the Jewish scholars known as the Masoretes (or Masorites). The Masoretes were rabbis who made it their special work to correct the faults that had crept into the text of the Old Testament during the Babylonian captivity, and to prevent, for the future, its being corrupted by any alteration. They first separated the apocryphal from the canonical books, and divided the latter into twenty-two books, being the number of letters in the Hebrew alphabet. Then they divided each book into sections and verses.
There is a great difference of opinion as to when the Masoretic Text was written, but it was probably accomplished in the 10th -11th century. Several editions existed, varying considerably, but the received and authoritative text is that of Jacob ben-chayim ibn Adonijah, who carefully sifted and arranged the previous works on the subject. It was published in 1524.