Textus Receptus Bibles
Masoretic Text 1524
Old Testament
4:1 | וישׁב המלאך הדבר בי ויעירני כאישׁ אשׁר יעור משׁנתו׃ |
4:2 | ויאמר אלי מה אתה ראה ויאמר ראיתי והנה מנורת זהב כלה וגלה על ראשׁה ושׁבעה נרתיה עליה שׁבעה ושׁבעה מוצקות לנרות אשׁר על ראשׁה׃ |
4:3 | ושׁנים זיתים עליה אחד מימין הגלה ואחד על שׂמאלה׃ |
4:4 | ואען ואמר אל המלאך הדבר בי לאמר מה אלה אדני׃ |
4:5 | ויען המלאך הדבר בי ויאמר אלי הלוא ידעת מה המה אלה ואמר לא אדני׃ |
4:6 | ויען ויאמר אלי לאמר זה דבר יהוה אל זרבבל לאמר לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר יהוה צבאות׃ |
4:7 | מי אתה הר הגדול לפני זרבבל למישׁר והוציא את האבן הראשׁה תשׁאות חן חן׃ |
4:8 | ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ |
4:9 | ידי זרבבל יסדו הבית הזה וידיו תבצענה וידעת כי יהוה צבאות שׁלחני אליכם׃ |
4:10 | כי מי בז ליום קטנות ושׂמחו וראו את האבן הבדיל ביד זרבבל שׁבעה אלה עיני יהוה המה משׁוטטים בכל הארץ׃ |
4:11 | ואען ואמר אליו מה שׁני הזיתים האלה על ימין המנורה ועל שׂמאולה׃ |
4:12 | ואען שׁנית ואמר אליו מה שׁתי שׁבלי הזיתים אשׁר ביד שׁני צנתרות הזהב המריקים מעליהם הזהב׃ |
4:13 | ויאמר אלי לאמר הלוא ידעת מה אלה ואמר לא אדני׃ |
4:14 | ויאמר אלה שׁני בני היצהר העמדים על אדון כל הארץ׃ |
Masoretic Text 1524
The Hebrew text of the Old Testament is called the Masoretic Text because in its present form it is based upon the Masora—the Hebrew, textual tradition of the Jewish scholars known as the Masoretes (or Masorites). The Masoretes were rabbis who made it their special work to correct the faults that had crept into the text of the Old Testament during the Babylonian captivity, and to prevent, for the future, its being corrupted by any alteration. They first separated the apocryphal from the canonical books, and divided the latter into twenty-two books, being the number of letters in the Hebrew alphabet. Then they divided each book into sections and verses.
There is a great difference of opinion as to when the Masoretic Text was written, but it was probably accomplished in the 10th -11th century. Several editions existed, varying considerably, but the received and authoritative text is that of Jacob ben-chayim ibn Adonijah, who carefully sifted and arranged the previous works on the subject. It was published in 1524.