Textus Receptus Bibles
Masoretic Text 1524
Old Testament
1:1 | בחדשׁ השׁמיני בשׁנת שׁתים לדריושׁ היה דבר יהוה אל זכריה בן ברכיה בן עדו הנביא לאמר׃ |
1:2 | קצף יהוה על אבותיכם קצף׃ |
1:3 | ואמרת אלהם כה אמר יהוה צבאות שׁובו אלי נאם יהוה צבאות ואשׁוב אליכם אמר יהוה צבאות׃ |
1:4 | אל תהיו כאבתיכם אשׁר קראו אליהם הנביאים הראשׁנים לאמר כה אמר יהוה צבאות שׁובו נא מדרכיכם הרעים ומעליליכם הרעים ולא שׁמעו ולא הקשׁיבו אלי נאם יהוה׃ |
1:5 | אבותיכם איה הם והנבאים הלעולם יחיו׃ |
1:6 | אך דברי וחקי אשׁר צויתי את עבדי הנביאים הלוא השׂיגו אבתיכם וישׁובו ויאמרו כאשׁר זמם יהוה צבאות לעשׂות לנו כדרכינו וכמעללינו כן עשׂה אתנו׃ |
1:7 | ביום עשׂרים וארבעה לעשׁתי עשׂר חדשׁ הוא חדשׁ שׁבט בשׁנת שׁתים לדריושׁ היה דבר יהוה אל זכריה בן ברכיהו בן עדוא הנביא לאמר׃ |
1:8 | ראיתי הלילה והנה אישׁ רכב על סוס אדם והוא עמד בין ההדסים אשׁר במצלה ואחריו סוסים אדמים שׂרקים ולבנים׃ |
1:9 | ואמר מה אלה אדני ויאמר אלי המלאך הדבר בי אני אראך מה המה אלה׃ |
1:10 | ויען האישׁ העמד בין ההדסים ויאמר אלה אשׁר שׁלח יהוה להתהלך בארץ׃ |
1:11 | ויענו את מלאך יהוה העמד בין ההדסים ויאמרו התהלכנו בארץ והנה כל הארץ ישׁבת ושׁקטת׃ |
1:12 | ויען מלאך יהוה ויאמר יהוה צבאות עד מתי אתה לא תרחם את ירושׁלם ואת ערי יהודה אשׁר זעמתה זה שׁבעים שׁנה׃ |
1:13 | ויען יהוה את המלאך הדבר בי דברים טובים דברים נחמים׃ |
1:14 | ויאמר אלי המלאך הדבר בי קרא לאמר כה אמר יהוה צבאות קנאתי לירושׁלם ולציון קנאה גדולה׃ |
1:15 | וקצף גדול אני קצף על הגוים השׁאננים אשׁר אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה׃ |
1:16 | לכן כה אמר יהוה שׁבתי לירושׁלם ברחמים ביתי יבנה בה נאם יהוה צבאות וקוה ינטה על ירושׁלם׃ |
1:17 | עוד קרא לאמר כה אמר יהוה צבאות עוד תפוצינה ערי מטוב ונחם יהוה עוד את ציון ובחר עוד בירושׁלם׃ |
1:18 | (2:1) ואשׂא את עיני וארא והנה ארבע קרנות׃ |
1:19 | (2:2) ואמר אל המלאך הדבר בי מה אלה ויאמר אלי אלה הקרנות אשׁר זרו את יהודה את ישׂראל וירושׁלם׃ |
1:20 | (2:3) ויראני יהוה ארבעה חרשׁים׃ |
1:21 | (2:4) ואמר מה אלה באים לעשׂות ויאמר לאמר אלה הקרנות אשׁר זרו את יהודה כפי אישׁ לא נשׂא ראשׁו ויבאו אלה להחריד אתם לידות את קרנות הגוים הנשׂאים קרן אל ארץ יהודה לזרותה׃ |
Masoretic Text 1524
The Hebrew text of the Old Testament is called the Masoretic Text because in its present form it is based upon the Masora—the Hebrew, textual tradition of the Jewish scholars known as the Masoretes (or Masorites). The Masoretes were rabbis who made it their special work to correct the faults that had crept into the text of the Old Testament during the Babylonian captivity, and to prevent, for the future, its being corrupted by any alteration. They first separated the apocryphal from the canonical books, and divided the latter into twenty-two books, being the number of letters in the Hebrew alphabet. Then they divided each book into sections and verses.
There is a great difference of opinion as to when the Masoretic Text was written, but it was probably accomplished in the 10th -11th century. Several editions existed, varying considerably, but the received and authoritative text is that of Jacob ben-chayim ibn Adonijah, who carefully sifted and arranged the previous works on the subject. It was published in 1524.