Loading...

Interlinear Textus Receptus Bibles shown verse by verse.

Textus Receptus Bible chapters shown in parallel with your selection of Bibles.

Compares the 1550 Stephanus Textus Receptus with the King James Bible.

Visit the library for more information on the Textus Receptus.

Textus Receptus Bibles

Masoretic Text 1524

Old Testament

 

   

13:1ביום ההוא נקרא בספר משׁה באזני העם ונמצא כתוב בו אשׁר לא יבוא עמני ומאבי בקהל האלהים עד עולם׃
13:2כי לא קדמו את בני ישׂראל בלחם ובמים וישׂכר עליו את בלעם לקללו ויהפך אלהינו הקללה לברכה׃
13:3ויהי כשׁמעם את התורה ויבדילו כל ערב מישׂראל׃
13:4ולפני מזה אלישׁיב הכהן נתון בלשׁכת בית אלהינו קרוב לטוביה׃
13:5ויעשׂ לו לשׁכה גדולה ושׁם היו לפנים נתנים את המנחה הלבונה והכלים ומעשׂר הדגן התירושׁ והיצהר מצות הלוים והמשׁררים והשׁערים ותרומת הכהנים׃
13:6ובכל זה לא הייתי בירושׁלם כי בשׁנת שׁלשׁים ושׁתים לארתחשׁסתא מלך בבל באתי אל המלך ולקץ ימים נשׁאלתי מן המלך׃
13:7ואבוא לירושׁלם ואבינה ברעה אשׁר עשׂה אלישׁיב לטוביה לעשׂות לו נשׁכה בחצרי בית האלהים׃
13:8וירע לי מאד ואשׁליכה את כל כלי בית טוביה החוץ מן הלשׁכה׃
13:9ואמרה ויטהרו הלשׁכות ואשׁיבה שׁם כלי בית האלהים את המנחה והלבונה׃
13:10ואדעה כי מניות הלוים לא נתנה ויברחו אישׁ לשׂדהו הלוים והמשׁררים עשׂי המלאכה׃
13:11ואריבה את הסגנים ואמרה מדוע נעזב בית האלהים ואקבצם ואעמדם על עמדם׃
13:12וכל יהודה הביאו מעשׂר הדגן והתירושׁ והיצהר לאוצרות׃
13:13ואוצרה על אוצרות שׁלמיה הכהן וצדוק הסופר ופדיה מן הלוים ועל ידם חנן בן זכור בן מתניה כי נאמנים נחשׁבו ועליהם לחלק לאחיהם׃
13:14זכרה לי אלהי על זאת ואל תמח חסדי אשׁר עשׂיתי בבית אלהי ובמשׁמריו׃
13:15בימים ההמה ראיתי ביהודה דרכים גתות בשׁבת ומביאים הערמות ועמסים על החמרים ואף יין ענבים ותאנים וכל משׂא ומביאים ירושׁלם ביום השׁבת ואעיד ביום מכרם ציד׃
13:16והצרים ישׁבו בה מביאים דאג וכל מכר ומכרים בשׁבת לבני יהודה ובירושׁלם׃
13:17ואריבה את חרי יהודה ואמרה להם מה הדבר הרע הזה אשׁר אתם עשׂים ומחללים את יום השׁבת׃
13:18הלוא כה עשׂו אבתיכם ויבא אלהינו עלינו את כל הרעה הזאת ועל העיר הזאת ואתם מוסיפים חרון על ישׂראל לחלל את השׁבת׃
13:19ויהי כאשׁר צללו שׁערי ירושׁלם לפני השׁבת ואמרה ויסגרו הדלתות ואמרה אשׁר לא יפתחום עד אחר השׁבת ומנערי העמדתי על השׁערים לא יבוא משׂא ביום השׁבת׃
13:20וילינו הרכלים ומכרי כל ממכר מחוץ לירושׁלם פעם ושׁתים׃
13:21ואעידה בהם ואמרה אליהם מדוע אתם לנים נגד החומה אם תשׁנו יד אשׁלח בכם מן העת ההיא לא באו בשׁבת׃
13:22ואמרה ללוים אשׁר יהיו מטהרים ובאים שׁמרים השׁערים לקדשׁ את יום השׁבת גם זאת זכרה לי אלהי וחוסה עלי כרב חסדך׃
13:23גם בימים ההם ראיתי את היהודים השׁיבו נשׁים אשׁדודיות עמוניות מואביות׃
13:24ובניהם חצי מדבר אשׁדודית ואינם מכירים לדבר יהודית וכלשׁון עם ועם׃
13:25ואריב עמם ואקללם ואכה מהם אנשׁים ואמרטם ואשׁביעם באלהים אם תתנו בנתיכם לבניהם ואם תשׂאו מבנתיהם לבניכם׃
13:26הלוא על אלה חטא שׁלמה מלך ישׂראל ובגוים הרבים לא היה מלך כמהו ואהוב לאלהיו היה ויתנהו אלהים מלך על כל ישׂראל גם אותו החטיאו הנשׁים הנכריות׃
13:27ולכם הנשׁמע לעשׂת את כל הרעה הגדולה הזאת למעל באלהינו להשׁיב נשׁים נכריות׃
13:28ומבני יוידע בן אלישׁיב הכהן הגדול חתן לסנבלט החרני ואבריחהו מעלי׃
13:29זכרה להם אלהי על גאלי הכהנה וברית הכהנה והלוים׃
13:30וטהרתים מכל נכר ואעמידה משׁמרות לכהנים וללוים אישׁ במלאכתו׃
13:31ולקרבן העצים בעתים מזמנות ולבכורים זכרה לי אלהי לטובה׃
Masoretic Text 1524

Masoretic Text 1524

The Hebrew text of the Old Testament is called the Masoretic Text because in its present form it is based upon the Masora—the Hebrew, textual tradition of the Jewish scholars known as the Masoretes (or Masorites). The Masoretes were rabbis who made it their special work to correct the faults that had crept into the text of the Old Testament during the Babylonian captivity, and to prevent, for the future, its being corrupted by any alteration. They first separated the apocryphal from the canonical books, and divided the latter into twenty-two books, being the number of letters in the Hebrew alphabet. Then they divided each book into sections and verses.

There is a great difference of opinion as to when the Masoretic Text was written, but it was probably accomplished in the 10th -11th century. Several editions existed, varying considerably, but the received and authoritative text is that of Jacob ben-chayim ibn Adonijah, who carefully sifted and arranged the previous works on the subject. It was published in 1524.