Textus Receptus Bibles
Masoretic Text 1524
Old Testament
16:1 | וילך שׁמשׁון עזתה וירא שׁם אשׁה זונה ויבא אליה׃ |
16:2 | לעזתים לאמר בא שׁמשׁון הנה ויסבו ויארבו לו כל הלילה בשׁער העיר ויתחרשׁו כל הלילה לאמר עד אור הבקר והרגנהו׃ |
16:3 | וישׁכב שׁמשׁון עד חצי הלילה ויקם בחצי הלילה ויאחז בדלתות שׁער העיר ובשׁתי המזוזות ויסעם עם הבריח וישׂם על כתפיו ויעלם אל ראשׁ ההר אשׁר על פני חברון׃ |
16:4 | ויהי אחרי כן ויאהב אשׁה בנחל שׂרק ושׁמה דלילה׃ |
16:5 | ויעלו אליה סרני פלשׁתים ויאמרו לה פתי אותו וראי במה כחו גדול ובמה נוכל לו ואסרנהו לענתו ואנחנו נתן לך אישׁ אלף ומאה כסף׃ |
16:6 | ותאמר דלילה אל שׁמשׁון הגידה נא לי במה כחך גדול ובמה תאסר לענותך׃ |
16:7 | ויאמר אליה שׁמשׁון אם יאסרני בשׁבעה יתרים לחים אשׁר לא חרבו וחליתי והייתי כאחד האדם׃ |
16:8 | ויעלו לה סרני פלשׁתים שׁבעה יתרים לחים אשׁר לא חרבו ותאסרהו׃ |
16:9 | והארב ישׁב לה בחדר ותאמר אליו פלשׁתים עליך שׁמשׁון וינתק את היתרים כאשׁר ינתק פתיל הנערת בהריחו אשׁ ולא נודע כחו׃ |
16:10 | ותאמר דלילה אל שׁמשׁון הנה התלת בי ותדבר אלי כזבים עתה הגידה נא לי במה תאסר׃ |
16:11 | ויאמר אליה אם אסור יאסרוני בעבתים חדשׁים אשׁר לא נעשׂה בהם מלאכה וחליתי והייתי כאחד האדם׃ |
16:12 | ותקח דלילה עבתים חדשׁים ותאסרהו בהם ותאמר אליו פלשׁתים עליך שׁמשׁון והארב ישׁב בחדר וינתקם מעל זרעתיו כחוט׃ |
16:13 | ותאמר דלילה אל שׁמשׁון עד הנה התלת בי ותדבר אלי כזבים הגידה לי במה תאסר ויאמר אליה אם תארגי את שׁבע מחלפות ראשׁי עם המסכת׃ |
16:14 | ותתקע ביתד ותאמר אליו פלשׁתים עליך שׁמשׁון וייקץ משׁנתו ויסע את היתד הארג ואת המסכת׃ |
16:15 | ותאמר אליו איך תאמר אהבתיך ולבך אין אתי זה שׁלשׁ פעמים התלת בי ולא הגדת לי במה כחך גדול׃ |
16:16 | ויהי כי הציקה לו בדבריה כל הימים ותאלצהו ותקצר נפשׁו למות׃ |
16:17 | ויגד לה את כל לבו ויאמר לה מורה לא עלה על ראשׁי כי נזיר אלהים אני מבטן אמי אם גלחתי וסר ממני כחי וחליתי והייתי ככל האדם׃ |
16:18 | ותרא דלילה כי הגיד לה את כל לבו ותשׁלח ותקרא לסרני פלשׁתים לאמר עלו הפעם כי הגיד לה את כל לבו ועלו אליה סרני פלשׁתים ויעלו הכסף בידם׃ |
16:19 | ותישׁנהו על ברכיה ותקרא לאישׁ ותגלח את שׁבע מחלפות ראשׁו ותחל לענותו ויסר כחו מעליו׃ |
16:20 | ותאמר פלשׁתים עליך שׁמשׁון ויקץ משׁנתו ויאמר אצא כפעם בפעם ואנער והוא לא ידע כי יהוה סר מעליו׃ |
16:21 | ויאחזוהו פלשׁתים וינקרו את עיניו ויורידו אותו עזתה ויאסרוהו בנחשׁתים ויהי טוחן בבית האסירים׃ |
16:22 | ויחל שׂער ראשׁו לצמח כאשׁר גלח׃ |
16:23 | וסרני פלשׁתים נאספו לזבח זבח גדול לדגון אלהיהם ולשׂמחה ויאמרו נתן אלהינו בידנו את שׁמשׁון אויבינו׃ |
16:24 | ויראו אתו העם ויהללו את אלהיהם כי אמרו נתן אלהינו בידנו את אויבנו ואת מחריב ארצנו ואשׁר הרבה את חללינו׃ |
16:25 | ויהי כי טוב לבם ויאמרו קראו לשׁמשׁון וישׂחק לנו ויקראו לשׁמשׁון מבית האסירים ויצחק לפניהם ויעמידו אותו בין העמודים׃ |
16:26 | ויאמר שׁמשׁון אל הנער המחזיק בידו הניחה אותי והימשׁני את העמדים אשׁר הבית נכון עליהם ואשׁען עליהם׃ |
16:27 | והבית מלא האנשׁים והנשׁים ושׁמה כל סרני פלשׁתים ועל הגג כשׁלשׁת אלפים אישׁ ואשׁה הראים בשׂחוק שׁמשׁון׃ |
16:28 | ויקרא שׁמשׁון אל יהוה ויאמר אדני יהוה זכרני נא וחזקני נא אך הפעם הזה האלהים ואנקמה נקם אחת משׁתי עיני מפלשׁתים׃ |
16:29 | וילפת שׁמשׁון את שׁני עמודי התוך אשׁר הבית נכון עליהם ויסמך עליהם אחד בימינו ואחד בשׂמאלו׃ |
16:30 | ויאמר שׁמשׁון תמות נפשׁי עם פלשׁתים ויט בכח ויפל הבית על הסרנים ועל כל העם אשׁר בו ויהיו המתים אשׁר המית במותו רבים מאשׁר המית בחייו׃ |
16:31 | וירדו אחיו וכל בית אביהו וישׂאו אתו ויעלו ויקברו אותו בין צרעה ובין אשׁתאל בקבר מנוח אביו והוא שׁפט את ישׂראל עשׂרים שׁנה׃ |
Masoretic Text 1524
The Hebrew text of the Old Testament is called the Masoretic Text because in its present form it is based upon the Masora—the Hebrew, textual tradition of the Jewish scholars known as the Masoretes (or Masorites). The Masoretes were rabbis who made it their special work to correct the faults that had crept into the text of the Old Testament during the Babylonian captivity, and to prevent, for the future, its being corrupted by any alteration. They first separated the apocryphal from the canonical books, and divided the latter into twenty-two books, being the number of letters in the Hebrew alphabet. Then they divided each book into sections and verses.
There is a great difference of opinion as to when the Masoretic Text was written, but it was probably accomplished in the 10th -11th century. Several editions existed, varying considerably, but the received and authoritative text is that of Jacob ben-chayim ibn Adonijah, who carefully sifted and arranged the previous works on the subject. It was published in 1524.