Textus Receptus Bibles
Masoretic Text 1524
Old Testament
4:1 | והיה באחרית הימים יהיה הר בית יהוה נכון בראשׁ ההרים ונשׂא הוא מגבעות ונהרו עליו עמים׃ |
4:2 | והלכו גוים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה ואל בית אלהי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושׁלם׃ |
4:3 | ושׁפט בין עמים רבים והוכיח לגוים עצמים עד רחוק וכתתו חרבתיהם לאתים וחניתתיהם למזמרות לא ישׂאו גוי אל גוי חרב ולא ילמדון עוד מלחמה׃ |
4:4 | וישׁבו אישׁ תחת גפנו ותחת תאנתו ואין מחריד כי פי יהוה צבאות דבר׃ |
4:5 | כי כל העמים ילכו אישׁ בשׁם אלהיו ואנחנו נלך בשׁם יהוה אלהינו לעולם ועד׃ |
4:6 | ביום ההוא נאם יהוה אספה הצלעה והנדחה אקבצה ואשׁר הרעתי׃ |
4:7 | ושׂמתי את הצלעה לשׁארית והנהלאה לגוי עצום ומלך יהוה עליהם בהר ציון מעתה ועד עולם׃ |
4:8 | ואתה מגדל עדר עפל בת ציון עדיך תאתה ובאה הממשׁלה הראשׁנה ממלכת לבת ירושׁלם׃ |
4:9 | עתה למה תריעי רע המלך אין בך אם יועצך אבד כי החזיקך חיל כיולדה׃ |
4:10 | חולי וגחי בת ציון כיולדה כי עתה תצאי מקריה ושׁכנת בשׂדה ובאת עד בבל שׁם תנצלי שׁם יגאלך יהוה מכף איביך׃ |
4:11 | ועתה נאספו עליך גוים רבים האמרים תחנף ותחז בציון עינינו׃ |
4:12 | והמה לא ידעו מחשׁבות יהוה ולא הבינו עצתו כי קבצם כעמיר גרנה׃ |
4:13 | קומי ודושׁי בת ציון כי קרנך אשׂים ברזל ופרסתיך אשׂים נחושׁה והדקות עמים רבים והחרמתי ליהוה בצעם וחילם לאדון כל הארץ׃ |
Masoretic Text 1524
The Hebrew text of the Old Testament is called the Masoretic Text because in its present form it is based upon the Masora—the Hebrew, textual tradition of the Jewish scholars known as the Masoretes (or Masorites). The Masoretes were rabbis who made it their special work to correct the faults that had crept into the text of the Old Testament during the Babylonian captivity, and to prevent, for the future, its being corrupted by any alteration. They first separated the apocryphal from the canonical books, and divided the latter into twenty-two books, being the number of letters in the Hebrew alphabet. Then they divided each book into sections and verses.
There is a great difference of opinion as to when the Masoretic Text was written, but it was probably accomplished in the 10th -11th century. Several editions existed, varying considerably, but the received and authoritative text is that of Jacob ben-chayim ibn Adonijah, who carefully sifted and arranged the previous works on the subject. It was published in 1524.