Textus Receptus Bibles
Masoretic Text 1524
Old Testament
22:1 | וידבר יהוה אל משׁה לאמר׃ |
22:2 | דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשׁי בני ישׂראל ולא יחללו את שׁם קדשׁי אשׁר הם מקדשׁים לי אני יהוה׃ |
22:3 | אמר אלהם לדרתיכם כל אישׁ אשׁר יקרב מכל זרעכם אל הקדשׁים אשׁר יקדישׁו בני ישׂראל ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפשׁ ההוא מלפני אני יהוה׃ |
22:4 | אישׁ אישׁ מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשׁים לא יאכל עד אשׁר יטהר והנגע בכל טמא נפשׁ או אישׁ אשׁר תצא ממנו שׁכבת זרע׃ |
22:5 | או אישׁ אשׁר יגע בכל שׁרץ אשׁר יטמא לו או באדם אשׁר יטמא לו לכל טמאתו׃ |
22:6 | נפשׁ אשׁר תגע בו וטמאה עד הערב ולא יאכל מן הקדשׁים כי אם רחץ בשׂרו במים׃ |
22:7 | ובא השׁמשׁ וטהר ואחר יאכל מן הקדשׁים כי לחמו הוא׃ |
22:8 | נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה אני יהוה׃ |
22:9 | ושׁמרו את משׁמרתי ולא ישׂאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו אני יהוה מקדשׁם׃ |
22:10 | וכל זר לא יאכל קדשׁ תושׁב כהן ושׂכיר לא יאכל קדשׁ׃ |
22:11 | וכהן כי יקנה נפשׁ קנין כספו הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו׃ |
22:12 | ובת כהן כי תהיה לאישׁ זר הוא בתרומת הקדשׁים לא תאכל׃ |
22:13 | ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושׁה וזרע אין לה ושׁבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל וכל זר לא יאכל׃ |
22:14 | ואישׁ כי יאכל קדשׁ בשׁגגה ויסף חמשׁיתו עליו ונתן לכהן את הקדשׁ׃ |
22:15 | ולא יחללו את קדשׁי בני ישׂראל את אשׁר ירימו ליהוה׃ |
22:16 | והשׂיאו אותם עון אשׁמה באכלם את קדשׁיהם כי אני יהוה מקדשׁם׃ |
22:17 | וידבר יהוה אל משׁה לאמר׃ |
22:18 | דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישׂראל ואמרת אלהם אישׁ אישׁ מבית ישׂראל ומן הגר בישׂראל אשׁר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אשׁר יקריבו ליהוה לעלה׃ |
22:19 | לרצנכם תמים זכר בבקר בכשׂבים ובעזים׃ |
22:20 | כל אשׁר בו מום לא תקריבו כי לא לרצון יהיה׃ |
22:21 | ואישׁ כי יקריב זבח שׁלמים ליהוה לפלא נדר או לנדבה בבקר או בצאן תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה׃ |
22:22 | עורת או שׁבור או חרוץ או יבלת או גרב או ילפת לא תקריבו אלה ליהוה ואשׁה לא תתנו מהם על המזבח ליהוה׃ |
22:23 | ושׁור ושׂה שׂרוע וקלוט נדבה תעשׂה אתו ולנדר לא ירצה׃ |
22:24 | ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו ליהוה ובארצכם לא תעשׂו׃ |
22:25 | ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם מכל אלה כי משׁחתם בהם מום בם לא ירצו׃ |
22:26 | וידבר יהוה אל משׁה לאמר׃ |
22:27 | שׁור או כשׂב או עז כי יולד והיה שׁבעת ימים תחת אמו ומיום השׁמיני והלאה ירצה לקרבן אשׁה ליהוה׃ |
22:28 | ושׁור או שׂה אתו ואת בנו לא תשׁחטו ביום אחד׃ |
22:29 | וכי תזבחו זבח תודה ליהוה לרצנכם תזבחו׃ |
22:30 | ביום ההוא יאכל לא תותירו ממנו עד בקר אני יהוה׃ |
22:31 | ושׁמרתם מצותי ועשׂיתם אתם אני יהוה׃ |
22:32 | ולא תחללו את שׁם קדשׁי ונקדשׁתי בתוך בני ישׂראל אני יהוה מקדשׁכם׃ |
22:33 | המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה׃ |
Masoretic Text 1524
The Hebrew text of the Old Testament is called the Masoretic Text because in its present form it is based upon the Masora—the Hebrew, textual tradition of the Jewish scholars known as the Masoretes (or Masorites). The Masoretes were rabbis who made it their special work to correct the faults that had crept into the text of the Old Testament during the Babylonian captivity, and to prevent, for the future, its being corrupted by any alteration. They first separated the apocryphal from the canonical books, and divided the latter into twenty-two books, being the number of letters in the Hebrew alphabet. Then they divided each book into sections and verses.
There is a great difference of opinion as to when the Masoretic Text was written, but it was probably accomplished in the 10th -11th century. Several editions existed, varying considerably, but the received and authoritative text is that of Jacob ben-chayim ibn Adonijah, who carefully sifted and arranged the previous works on the subject. It was published in 1524.