Textus Receptus Bibles
Masoretic Text 1524
Old Testament
9:1 | ובשׁנים עשׂר חדשׁ הוא חדשׁ אדר בשׁלושׁה עשׂר יום בו אשׁר הגיע דבר המלך ודתו להעשׂות ביום אשׁר שׂברו איבי היהודים לשׁלוט בהם ונהפוך הוא אשׁר ישׁלטו היהודים המה בשׂנאיהם׃ |
9:2 | נקהלו היהודים בעריהם בכל מדינות המלך אחשׁורושׁ לשׁלח יד במבקשׁי רעתם ואישׁ לא עמד לפניהם כי נפל פחדם על כל העמים׃ |
9:3 | וכל שׂרי המדינות והאחשׁדרפנים והפחות ועשׂי המלאכה אשׁר למלך מנשׂאים את היהודים כי נפל פחד מרדכי עליהם׃ |
9:4 | כי גדול מרדכי בבית המלך ושׁמעו הולך בכל המדינות כי האישׁ מרדכי הולך וגדול׃ |
9:5 | ויכו היהודים בכל איביהם מכת חרב והרג ואבדן ויעשׂו בשׂנאיהם כרצונם׃ |
9:6 | ובשׁושׁן הבירה הרגו היהודים ואבד חמשׁ מאות אישׁ׃ |
9:7 | ואת פרשׁנדתא ואת דלפון ואת אספתא׃ |
9:8 | ואת פורתא ואת אדליא ואת ארידתא׃ |
9:9 | ואת פרמשׁתא ואת אריסי ואת ארידי ואת ויזתא׃ |
9:10 | עשׂרת בני המן בן המדתא צרר היהודים הרגו ובבזה לא שׁלחו את ידם׃ |
9:11 | ביום ההוא בא מספר ההרוגים בשׁושׁן הבירה לפני המלך׃ |
9:12 | ויאמר המלך לאסתר המלכה בשׁושׁן הבירה הרגו היהודים ואבד חמשׁ מאות אישׁ ואת עשׂרת בני המן בשׁאר מדינות המלך מה עשׂו ומה שׁאלתך וינתן לך ומה בקשׁתך עוד ותעשׂ׃ |
9:13 | ותאמר אסתר אם על המלך טוב ינתן גם מחר ליהודים אשׁר בשׁושׁן לעשׂות כדת היום ואת עשׂרת בני המן יתלו על העץ׃ |
9:14 | ויאמר המלך להעשׂות כן ותנתן דת בשׁושׁן ואת עשׂרת בני המן תלו׃ |
9:15 | ויקהלו היהודיים אשׁר בשׁושׁן גם ביום ארבעה עשׂר לחדשׁ אדר ויהרגו בשׁושׁן שׁלשׁ מאות אישׁ ובבזה לא שׁלחו את ידם׃ |
9:16 | ושׁאר היהודים אשׁר במדינות המלך נקהלו ועמד על נפשׁם ונוח מאיביהם והרוג בשׂנאיהם חמשׁה ושׁבעים אלף ובבזה לא שׁלחו את ידם׃ |
9:17 | ביום שׁלושׁה עשׂר לחדשׁ אדר ונוח בארבעה עשׂר בו ועשׂה אתו יום משׁתה ושׂמחה׃ |
9:18 | והיהודיים אשׁר בשׁושׁן נקהלו בשׁלושׁה עשׂר בו ובארבעה עשׂר בו ונוח בחמשׁה עשׂר בו ועשׂה אתו יום משׁתה ושׂמחה׃ |
9:19 | על כן היהודים הפרוזים הישׁבים בערי הפרזות עשׂים את יום ארבעה עשׂר לחדשׁ אדר שׂמחה ומשׁתה ויום טוב ומשׁלוח מנות אישׁ לרעהו׃ |
9:20 | ויכתב מרדכי את הדברים האלה וישׁלח ספרים אל כל היהודים אשׁר בכל מדינות המלך אחשׁורושׁ הקרובים והרחוקים׃ |
9:21 | לקים עליהם להיות עשׂים את יום ארבעה עשׂר לחדשׁ אדר ואת יום חמשׁה עשׂר בו בכל שׁנה ושׁנה׃ |
9:22 | כימים אשׁר נחו בהם היהודים מאיביהם והחדשׁ אשׁר נהפך להם מיגון לשׂמחה ומאבל ליום טוב לעשׂות אותם ימי משׁתה ושׂמחה ומשׁלח מנות אישׁ לרעהו ומתנות לאבינים׃ |
9:23 | וקבל היהודים את אשׁר החלו לעשׂות ואת אשׁר כתב מרדכי אליהם׃ |
9:24 | כי המן בן המדתא האגגי צרר כל היהודים חשׁב על היהודים לאבדם והפל פור הוא הגורל להמם ולאבדם׃ |
9:25 | ובבאה לפני המלך אמר עם הספר ישׁוב מחשׁבתו הרעה אשׁר חשׁב על היהודים על ראשׁו ותלו אתו ואת בניו על העץ׃ |
9:26 | על כן קראו לימים האלה פורים על שׁם הפור על כן על כל דברי האגרת הזאת ומה ראו על ככה ומה הגיע אליהם׃ |
9:27 | קימו וקבל היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלוים עליהם ולא יעבור להיות עשׂים את שׁני הימים האלה ככתבם וכזמנם בכל שׁנה ושׁנה׃ |
9:28 | והימים האלה נזכרים ונעשׂים בכל דור ודור משׁפחה ומשׁפחה מדינה ומדינה ועיר ועיר וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם׃ |
9:29 | ותכתב אסתר המלכה בת אביחיל ומרדכי היהודי את כל תקף לקים את אגרת הפרים הזאת השׁנית׃ |
9:30 | וישׁלח ספרים אל כל היהודים אל שׁבע ועשׂרים ומאה מדינה מלכות אחשׁורושׁ דברי שׁלום ואמת׃ |
9:31 | לקים את ימי הפרים האלה בזמניהם כאשׁר קים עליהם מרדכי היהודי ואסתר המלכה וכאשׁר קימו על נפשׁם ועל זרעם דברי הצומות וזעקתם׃ |
9:32 | ומאמר אסתר קים דברי הפרים האלה ונכתב בספר׃ |
Masoretic Text 1524
The Hebrew text of the Old Testament is called the Masoretic Text because in its present form it is based upon the Masora—the Hebrew, textual tradition of the Jewish scholars known as the Masoretes (or Masorites). The Masoretes were rabbis who made it their special work to correct the faults that had crept into the text of the Old Testament during the Babylonian captivity, and to prevent, for the future, its being corrupted by any alteration. They first separated the apocryphal from the canonical books, and divided the latter into twenty-two books, being the number of letters in the Hebrew alphabet. Then they divided each book into sections and verses.
There is a great difference of opinion as to when the Masoretic Text was written, but it was probably accomplished in the 10th -11th century. Several editions existed, varying considerably, but the received and authoritative text is that of Jacob ben-chayim ibn Adonijah, who carefully sifted and arranged the previous works on the subject. It was published in 1524.