Textus Receptus Bibles
Masoretic Text 1524
Old Testament
4:1 | וישׁמעו צרי יהודה ובנימן כי בני הגולה בונים היכל ליהוה אלהי ישׂראל׃ |
4:2 | ויגשׁו אל זרבבל ואל ראשׁי האבות ויאמרו להם נבנה עמכם כי ככם נדרושׁ לאלהיכם ולא אנחנו זבחים מימי אסר חדן מלך אשׁור המעלה אתנו פה׃ |
4:3 | ויאמר להם זרבבל וישׁוע ושׁאר ראשׁי האבות לישׂראל לא לכם ולנו לבנות בית לאלהינו כי אנחנו יחד נבנה ליהוה אלהי ישׂראל כאשׁר צונו המלך כורשׁ מלך פרס׃ |
4:4 | ויהי עם הארץ מרפים ידי עם יהודה ומבלהים אותם לבנות׃ |
4:5 | וסכרים עליהם יועצים להפר עצתם כל ימי כורשׁ מלך פרס ועד מלכות דריושׁ מלך פרס׃ |
4:6 | ובמלכות אחשׁורושׁ בתחלת מלכותו כתבו שׂטנה על ישׁבי יהודה וירושׁלם׃ |
4:7 | ובימי ארתחשׁשׂתא כתב בשׁלם מתרדת טבאל ושׁאר כנותו על ארתחשׁשׂתא מלך פרס וכתב הנשׁתון כתוב ארמית ומתרגם ארמית׃ |
4:8 | רחום בעל טעם ושׁמשׁי ספרא כתבו אגרה חדה על ירושׁלם לארתחשׁשׂתא מלכא כנמא׃ |
4:9 | אדין רחום בעל טעם ושׁמשׁי ספרא ושׁאר כנותהון דיניא ואפרסתכיא טרפליא אפרסיא ארכוי בבליא שׁושׁנכיא דהוא עלמיא׃ |
4:10 | ושׁאר אמיא די הגלי אסנפר רבא ויקירא והותב המו בקריה די שׁמרין ושׁאר עבר נהרה וכענת׃ |
4:11 | דנה פרשׁגן אגרתא די שׁלחו עלוהי על ארתחשׁשׂתא מלכא עבדיך אנשׁ עבר נהרה וכענת׃ |
4:12 | ידיע להוא למלכא די יהודיא די סלקו מן לותך עלינא אתו לירושׁלם קריתא מרדתא ובאישׁתא בנין ושׁורי אשׁכללו ואשׁיא יחיטו׃ |
4:13 | כען ידיע להוא למלכא די הן קריתא דך תתבנא ושׁוריה ישׁתכללון מנדה בלו והלך לא ינתנון ואפתם מלכים תהנזק׃ |
4:14 | כען כל קבל די מלח היכלא מלחנא וערות מלכא לא אריך לנא למחזא על דנה שׁלחנא והודענא למלכא׃ |
4:15 | די יבקר בספר דכרניא די אבהתך ותהשׁכח בספר דכרניא ותנדע די קריתא דך קריא מרדא ומהנזקת מלכין ומדנן ואשׁתדור עבדין בגוה מן יומת עלמא על דנה קריתא דך החרבת׃ |
4:16 | מהודעין אנחנה למלכא די הן קריתא דך תתבנא ושׁוריה ישׁתכללון לקבל דנה חלק בעבר נהרא לא איתי׃ |
4:17 | פתגמא שׁלח מלכא על רחום בעל טעם ושׁמשׁי ספרא ושׁאר כנותהון די יתבין בשׁמרין ושׁאר עבר נהרה שׁלם וכעת׃ |
4:18 | נשׁתונא די שׁלחתון עלינא מפרשׁ קרי קדמי׃ |
4:19 | ומני שׂים טעם ובקרו והשׁכחו די קריתא דך מן יומת עלמא על מלכין מתנשׂאה ומרד ואשׁתדור מתעבד׃ |
4:20 | ומלכין תקיפין הוו על ירושׁלם ושׁליטין בכל עבר נהרה ומדה בלו והלך מתיהב׃ |
4:21 | כען שׂימו טעם לבטלא גבריא אלך וקריתא דך לא תתבנא עד מני טעמא יתשׂם׃ |
4:22 | וזהירין הוו שׁלו למעבד על דנה למה ישׂגא חבלא להנזקת מלכין׃ |
4:23 | אדין מן די פרשׁגן נשׁתונא די ארתחשׁשׂתא מלכא קרי קדם רחום ושׁמשׁי ספרא וכנותהון אזלו בבהילו לירושׁלם על יהודיא ובטלו המו באדרע וחיל׃ |
4:24 | באדין בטלת עבידת בית אלהא די בירושׁלם והות בטלא עד שׁנת תרתין למלכות דריושׁ מלך פרס׃ |
Masoretic Text 1524
The Hebrew text of the Old Testament is called the Masoretic Text because in its present form it is based upon the Masora—the Hebrew, textual tradition of the Jewish scholars known as the Masoretes (or Masorites). The Masoretes were rabbis who made it their special work to correct the faults that had crept into the text of the Old Testament during the Babylonian captivity, and to prevent, for the future, its being corrupted by any alteration. They first separated the apocryphal from the canonical books, and divided the latter into twenty-two books, being the number of letters in the Hebrew alphabet. Then they divided each book into sections and verses.
There is a great difference of opinion as to when the Masoretic Text was written, but it was probably accomplished in the 10th -11th century. Several editions existed, varying considerably, but the received and authoritative text is that of Jacob ben-chayim ibn Adonijah, who carefully sifted and arranged the previous works on the subject. It was published in 1524.