Textus Receptus Bibles
Masoretic Text 1524
Old Testament
2:1 | ויקרבו ימי דוד למות ויצו את שׁלמה בנו לאמר׃ |
2:2 | אנכי הלך בדרך כל הארץ וחזקת והיית לאישׁ׃ |
2:3 | ושׁמרת את משׁמרת יהוה אלהיך ללכת בדרכיו לשׁמר חקתיו מצותיו ומשׁפטיו ועדותיו ככתוב בתורת משׁה למען תשׂכיל את כל אשׁר תעשׂה ואת כל אשׁר תפנה שׁם׃ |
2:4 | למען יקים יהוה את דברו אשׁר דבר עלי לאמר אם ישׁמרו בניך את דרכם ללכת לפני באמת בכל לבבם ובכל נפשׁם לאמר לא יכרת לך אישׁ מעל כסא ישׂראל׃ |
2:5 | וגם אתה ידעת את אשׁר עשׂה לי יואב בן צרויה אשׁר עשׂה לשׁני שׂרי צבאות ישׂראל לאבנר בן נר ולעמשׂא בן יתר ויהרגם וישׂם דמי מלחמה בשׁלם ויתן דמי מלחמה בחגרתו אשׁר במתניו ובנעלו אשׁר ברגליו׃ |
2:6 | ועשׂית כחכמתך ולא תורד שׂיבתו בשׁלם שׁאל׃ |
2:7 | ולבני ברזלי הגלעדי תעשׂה חסד והיו באכלי שׁלחנך כי כן קרבו אלי בברחי מפני אבשׁלום אחיך׃ |
2:8 | והנה עמך שׁמעי בן גרא בן הימיני מבחרים והוא קללני קללה נמרצת ביום לכתי מחנים והוא ירד לקראתי הירדן ואשׁבע לו ביהוה לאמר אם אמיתך בחרב׃ |
2:9 | ועתה אל תנקהו כי אישׁ חכם אתה וידעת את אשׁר תעשׂה לו והורדת את שׂיבתו בדם שׁאול׃ |
2:10 | וישׁכב דוד עם אבתיו ויקבר בעיר דוד׃ |
2:11 | והימים אשׁר מלך דוד על ישׂראל ארבעים שׁנה בחברון מלך שׁבע שׁנים ובירושׁלם מלך שׁלשׁים ושׁלשׁ שׁנים׃ |
2:12 | ושׁלמה ישׁב על כסא דוד אביו ותכן מלכתו מאד׃ |
2:13 | ויבא אדניהו בן חגית אל בת שׁבע אם שׁלמה ותאמר השׁלום באך ויאמר שׁלום׃ |
2:14 | ויאמר דבר לי אליך ותאמר דבר׃ |
2:15 | ויאמר את ידעת כי לי היתה המלוכה ועלי שׂמו כל ישׂראל פניהם למלך ותסב המלוכה ותהי לאחי כי מיהוה היתה׃ |
2:16 | ועתה שׁאלה אחת אנכי שׁאל מאתך אל תשׁבי את פני ותאמר אליו דבר׃ |
2:17 | ויאמר אמרי נא לשׁלמה המלך כי לא ישׁיב את פניך ויתן לי את אבישׁג השׁונמית לאשׁה׃ |
2:18 | ותאמר בת שׁבע טוב אנכי אדבר עליך אל המלך׃ |
2:19 | ותבא בת שׁבע אל המלך שׁלמה לדבר לו על אדניהו ויקם המלך לקראתה וישׁתחו לה וישׁב על כסאו וישׂם כסא לאם המלך ותשׁב לימינו׃ |
2:20 | ותאמר שׁאלה אחת קטנה אנכי שׁאלת מאתך אל תשׁב את פני ויאמר לה המלך שׁאלי אמי כי לא אשׁיב את פניך׃ |
2:21 | ותאמר יתן את אבישׁג השׁנמית לאדניהו אחיך לאשׁה׃ |
2:22 | ויען המלך שׁלמה ויאמר לאמו ולמה את שׁאלת את אבישׁג השׁנמית לאדניהו ושׁאלי לו את המלוכה כי הוא אחי הגדול ממני ולו ולאביתר הכהן וליואב בן צרויה׃ |
2:23 | וישׁבע המלך שׁלמה ביהוה לאמר כה יעשׂה לי אלהים וכה יוסיף כי בנפשׁו דבר אדניהו את הדבר הזה׃ |
2:24 | ועתה חי יהוה אשׁר הכינני ויושׁיביני על כסא דוד אבי ואשׁר עשׂה לי בית כאשׁר דבר כי היום יומת אדניהו׃ |
2:25 | וישׁלח המלך שׁלמה ביד בניהו בן יהוידע ויפגע בו וימת׃ |
2:26 | ולאביתר הכהן אמר המלך ענתת לך על שׂדיך כי אישׁ מות אתה וביום הזה לא אמיתך כי נשׂאת את ארון אדני יהוה לפני דוד אבי וכי התענית בכל אשׁר התענה אבי׃ |
2:27 | ויגרשׁ שׁלמה את אביתר מהיות כהן ליהוה למלא את דבר יהוה אשׁר דבר על בית עלי בשׁלה׃ |
2:28 | והשׁמעה באה עד יואב כי יואב נטה אחרי אדניה ואחרי אבשׁלום לא נטה וינס יואב אל אהל יהוה ויחזק בקרנות המזבח׃ |
2:29 | ויגד למלך שׁלמה כי נס יואב אל אהל יהוה והנה אצל המזבח וישׁלח שׁלמה את בניהו בן יהוידע לאמר לך פגע׃ |
2:30 | ויבא בניהו אל אהל יהוה ויאמר אליו כה אמר המלך צא ויאמר לא כי פה אמות וישׁב בניהו את המלך דבר לאמר כה דבר יואב וכה ענני׃ |
2:31 | ויאמר לו המלך עשׂה כאשׁר דבר ופגע בו וקברתו והסירת דמי חנם אשׁר שׁפך יואב מעלי ומעל בית אבי׃ |
2:32 | והשׁיב יהוה את דמו על ראשׁו אשׁר פגע בשׁני אנשׁים צדקים וטבים ממנו ויהרגם בחרב ואבי דוד לא ידע את אבנר בן נר שׂר צבא ישׂראל ואת עמשׂא בן יתר שׂר צבא יהודה׃ |
2:33 | ושׁבו דמיהם בראשׁ יואב ובראשׁ זרעו לעלם ולדוד ולזרעו ולביתו ולכסאו יהיה שׁלום עד עולם מעם יהוה׃ |
2:34 | ויעל בניהו בן יהוידע ויפגע בו וימתהו ויקבר בביתו במדבר׃ |
2:35 | ויתן המלך את בניהו בן יהוידע תחתיו על הצבא ואת צדוק הכהן נתן המלך תחת אביתר׃ |
2:36 | וישׁלח המלך ויקרא לשׁמעי ויאמר לו בנה לך בית בירושׁלם וישׁבת שׁם ולא תצא משׁם אנה ואנה׃ |
2:37 | והיה ביום צאתך ועברת את נחל קדרון ידע תדע כי מות תמות דמך יהיה בראשׁך׃ |
2:38 | ויאמר שׁמעי למלך טוב הדבר כאשׁר דבר אדני המלך כן יעשׂה עבדך וישׁב שׁמעי בירושׁלם ימים רבים׃ |
2:39 | ויהי מקץ שׁלשׁ שׁנים ויברחו שׁני עבדים לשׁמעי אל אכישׁ בן מעכה מלך גת ויגידו לשׁמעי לאמר הנה עבדיך בגת׃ |
2:40 | ויקם שׁמעי ויחבשׁ את חמרו וילך גתה אל אכישׁ לבקשׁ את עבדיו וילך שׁמעי ויבא את עבדיו מגת׃ |
2:41 | ויגד לשׁלמה כי הלך שׁמעי מירושׁלם גת וישׁב׃ |
2:42 | וישׁלח המלך ויקרא לשׁמעי ויאמר אליו הלוא השׁבעתיך ביהוה ואעד בך לאמר ביום צאתך והלכת אנה ואנה ידע תדע כי מות תמות ותאמר אלי טוב הדבר שׁמעתי׃ |
2:43 | ומדוע לא שׁמרת את שׁבעת יהוה ואת המצוה אשׁר צויתי עליך׃ |
2:44 | ויאמר המלך אל שׁמעי אתה ידעת את כל הרעה אשׁר ידע לבבך אשׁר עשׂית לדוד אבי והשׁיב יהוה את רעתך בראשׁך׃ |
2:45 | והמלך שׁלמה ברוך וכסא דוד יהיה נכון לפני יהוה עד עולם׃ |
2:46 | ויצו המלך את בניהו בן יהוידע ויצא ויפגע בו וימת והממלכה נכונה ביד שׁלמה׃ |
Masoretic Text 1524
The Hebrew text of the Old Testament is called the Masoretic Text because in its present form it is based upon the Masora—the Hebrew, textual tradition of the Jewish scholars known as the Masoretes (or Masorites). The Masoretes were rabbis who made it their special work to correct the faults that had crept into the text of the Old Testament during the Babylonian captivity, and to prevent, for the future, its being corrupted by any alteration. They first separated the apocryphal from the canonical books, and divided the latter into twenty-two books, being the number of letters in the Hebrew alphabet. Then they divided each book into sections and verses.
There is a great difference of opinion as to when the Masoretic Text was written, but it was probably accomplished in the 10th -11th century. Several editions existed, varying considerably, but the received and authoritative text is that of Jacob ben-chayim ibn Adonijah, who carefully sifted and arranged the previous works on the subject. It was published in 1524.