Interlinear Textus Receptus Bibles shown verse by verse.

Textus Receptus Bible chapters shown in parallel with your selection of Bibles.

Compares the 1550 Stephanus Textus Receptus with the King James Bible.

Visit the library for more information on the Textus Receptus.

Textus Receptus Bibles

< >

Daniel - Chapter: 6

6:1It pleased Darius to set over the kingdom an hundred and twenty princes, which should be over the whole kingdom;
6:2And over these three presidents; of whom Daniel was first: that the princes might give accounts unto them, and the king should have no damage.
6:3Then this Daniel was preferred above the presidents and princes, because an excellent spirit was in him; and the king thought to set him over the whole realm.
6:4Then the presidents and princes sought to find occasion against Daniel concerning the kingdom; but they could find none occasion nor fault; forasmuch as he was faithful, neither was there any error or fault found in him.
6:5Then said these men, We shall not find any occasion against this Daniel, except we find it against him concerning the law of his God.
6:6Then these presidents and princes assembled together to the king, and said thus unto him, King Darius, live for ever.
6:7All the presidents of the kingdom, the governors, and the princes, the counsellors, and the captains, have consulted together to establish a royal statute, and to make a firm decree, that whosoever shall ask a petition of any God or man for thirty days, save of thee, O king, he shall be cast into the den of lions.
6:8Now, O king, establish the decree, and sign the writing, that it be not changed, according to the law of the Medes and Persians, which altereth not.
6:9Wherefore king Darius signed the writing and the decree.
6:10Now when Daniel knew that the writing was signed, he went into his house; and his windows being open in his chamber toward Jerusalem, he kneeled upon his knees three times a day, and prayed, and gave thanks before his God, as he did aforetime.
6:11Then these men assembled, and found Daniel praying and making supplication before his God.
6:12Then they came near, and spake before the king concerning the king's decree; Hast thou not signed a decree, that every man that shall ask a petition of any God or man within thirty days, save of thee, O king, shall be cast into the den of lions? The king answered and said, The thing is true, according to the law of the Medes and Persians, which altereth not.
6:13Then answered they and said before the king, That Daniel, which is of the children of the captivity of Judah, regardeth not thee, O king, nor the decree that thou hast signed, but maketh his petition three times a day.
6:14Then the king, when he heard these words, was sore displeased with himself, and set his heart on Daniel to deliver him: and he laboured till the going down of the sun to deliver him.
6:15Then these men assembled unto the king, and said unto the king, Know, O king, that the law of the Medes and Persians is, That no decree nor statute which the king establisheth may be changed.
6:16Then the king commanded, and they brought Daniel, and cast him into the den of lions. Now the king spake and said unto Daniel, Thy God whom thou servest continually, he will deliver thee.
6:17And a stone was brought, and laid upon the mouth of the den; and the king sealed it with his own signet, and with the signet of his lords; that the purpose might not be changed concerning Daniel.
6:18Then the king went to his palace, and passed the night fasting: neither were instruments of musick brought before him: and his sleep went from him.
6:19Then the king arose very early in the morning, and went in haste unto the den of lions.
6:20And when he came to the den, he cried with a lamentable voice unto Daniel: and the king spake and said to Daniel, O Daniel, servant of the living God, is thy God, whom thou servest continually, able to deliver thee from the lions?
6:21Then said Daniel unto the king, O king, live for ever.
6:22My God hath sent his angel, and hath shut the lions' mouths, that they have not hurt me: forasmuch as before him innocency was found in me; and also before thee, O king, have I done no hurt.
6:23Then was the king exceeding glad for him, and commanded that they should take Daniel up out of the den. So Daniel was taken up out of the den, and no manner of hurt was found upon him, because he believed in his God.
6:24And the king commanded, and they brought those men which had accused Daniel, and they cast them into the den of lions, them, their children, and their wives; and the lions had the mastery of them, and brake all their bones in pieces or ever they came at the bottom of the den.
6:25Then king Darius wrote unto all people, nations, and languages, that dwell in all the earth; Peace be multiplied unto you.
6:26I make a decree, That in every dominion of my kingdom men tremble and fear before the God of Daniel: for he is the living God, and stedfast for ever, and his kingdom that which shall not be destroyed, and his dominion shall be even unto the end.
6:27He delivereth and rescueth, and he worketh signs and wonders in heaven and in earth, who hath delivered Daniel from the power of the lions.
6:28So this Daniel prospered in the reign of Darius, and in the reign of Cyrus the Persian.


6:1(6:2) שׁפר קדם דריושׁ והקים על מלכותא לאחשׁדרפניא מאה ועשׂרין די להון בכל מלכותא׃
6:2(6:3) ועלא מנהון סרכין תלתא די דניאל חד מנהון די להון אחשׁדרפניא אלין יהבין להון טעמא ומלכא לא להוא נזק׃
6:3(6:4) אדין דניאל דנה הוא מתנצח על סרכיא ואחשׁדרפניא כל קבל די רוח יתירא בה ומלכא עשׁית להקמותה על כל מלכותא׃
6:4(6:5) אדין סרכיא ואחשׁדרפניא הוו בעין עלה להשׁכחה לדניאל מצד מלכותא וכל עלה ושׁחיתה לא יכלין להשׁכחה כל קבל די מהימן הוא וכל שׁלו ושׁחיתה לא השׁתכחת עלוהי׃
6:5(6:6) אדין גבריא אלך אמרין די לא נהשׁכח לדניאל דנה כל עלא להן השׁכחנה עלוהי בדת אלהה׃
6:6(6:7) אדין סרכיא ואחשׁדרפניא אלן הרגשׁו על מלכא וכן אמרין לה דריושׁ מלכא לעלמין חיי׃
6:7(6:8) אתיעטו כל סרכי מלכותא סגניא ואחשׁדרפניא הדבריא ופחותא לקימה קים מלכא ולתקפה אסר די כל די יבעה בעו מן כל אלה ואנשׁ עד יומין תלתין להן מנך מלכא יתרמא לגב אריותא׃
6:8(6:9) כען מלכא תקים אסרא ותרשׁם כתבא די לא להשׁניה כדת מדי ופרס די לא תעדא׃
6:9(6:10) כל קבל דנה מלכא דריושׁ רשׁם כתבא ואסרא׃
6:10(6:11) ודניאל כדי ידע די רשׁים כתבא על לביתה וכוין פתיחן לה בעליתה נגד ירושׁלם וזמנין תלתה ביומא הוא ברך על ברכוהי ומצלא ומודא קדם אלהה כל קבל די הוא עבד מן קדמת דנה׃
6:11(6:12) אדין גבריא אלך הרגשׁו והשׁכחו לדניאל בעא ומתחנן קדם אלהה׃
6:12(6:13) באדין קריבו ואמרין קדם מלכא על אסר מלכא הלא אסר רשׁמת די כל אנשׁ די יבעה מן כל אלה ואנשׁ עד יומין תלתין להן מנך מלכא יתרמא לגוב אריותא ענה מלכא ואמר יציבא מלתא כדת מדי ופרס די לא תעדא׃
6:13(6:14) באדין ענו ואמרין קדם מלכא די דניאל די מן בני גלותא די יהוד לא שׂם עליך מלכא טעם ועל אסרא די רשׁמת וזמנין תלתה ביומא בעא בעותה׃
6:14(6:15) אדין מלכא כדי מלתא שׁמע שׂגיא באשׁ עלוהי ועל דניאל שׂם בל לשׁיזבותה ועד מעלי שׁמשׁא הוא משׁתדר להצלותה׃
6:15(6:16) באדין גבריא אלך הרגשׁו על מלכא ואמרין למלכא דע מלכא די דת למדי ופרס די כל אסר וקים די מלכא יהקים לא להשׁניה׃
6:16(6:17) באדין מלכא אמר והיתיו לדניאל ורמו לגבא די אריותא ענה מלכא ואמר לדניאל אלהך די אנתה פלח לה בתדירא הוא ישׁיזבנך׃
6:17(6:18) והיתית אבן חדה ושׂמת על פם גבא וחתמה מלכא בעזקתה ובעזקת רברבנוהי די לא תשׁנא צבו בדניאל׃
6:18(6:19) אדין אזל מלכא להיכלה ובת טות ודחון לא הנעל קדמוהי ושׁנתה נדת עלוהי׃
6:19(6:20) באדין מלכא בשׁפרפרא יקום בנגהא ובהתבהלה לגבא די אריותא אזל׃
6:20(6:21) וכמקרבה לגבא לדניאל בקל עציב זעק ענה מלכא ואמר לדניאל דניאל עבד אלהא חיא אלהך די אנתה פלח לה בתדירא היכל לשׁיזבותך מן אריותא׃
6:21(6:22) אדין דניאל עם מלכא מלל מלכא לעלמין חיי׃
6:22(6:23) אלהי שׁלח מלאכה וסגר פם אריותא ולא חבלוני כל קבל די קדמוהי זכו השׁתכחת לי ואף קדמיך מלכא חבולה לא עבדת׃
6:23(6:24) באדין מלכא שׂגיא טאב עלוהי ולדניאל אמר להנסקה מן גבא והסק דניאל מן גבא וכל חבל לא השׁתכח בה די הימן באלהה׃
6:24(6:25) ואמר מלכא והיתיו גבריא אלך די אכלו קרצוהי די דניאל ולגב אריותא רמו אנון בניהון ונשׁיהון ולא מטו לארעית גבא עד די שׁלטו בהון אריותא וכל גרמיהון הדקו׃
6:25(6:26) באדין דריושׁ מלכא כתב לכל עממיא אמיא ולשׁניא די דארין בכל ארעא שׁלמכון ישׂגא׃
6:26(6:27) מן קדמי שׂים טעם די בכל שׁלטן מלכותי להון זאעין ודחלין מן קדם אלהה די דניאל די הוא אלהא חיא וקים לעלמין ומלכותה די לא תתחבל ושׁלטנה עד סופא׃
6:27(6:28) משׁיזב ומצל ועבד אתין ותמהין בשׁמיא ובארעא די שׁיזיב לדניאל מן יד אריותא׃
6:28(6:29) ודניאל דנה הצלח במלכות דריושׁ ובמלכות כורשׁ פרסיא׃




< >

The King James Version 2016 Edition is copyright © 2016 by Textus Receptus PTY. LTD.
Used by permission. All rights reserved. Further details

Green's Literal Translation (LITV). Copyright 1993 by Jay P. Green Sr.
All rights reserved. Jay P. Green Sr., Lafayette, IN. U.S.A. 47903.
Permission to non-commercially distribute freely