Textus Receptus Bibles

< >

Ecclesiastes - Chapter: 2


2:1	I said in mine heart, Go to now, I will prove thee with mirth, therefore enjoy pleasure: and, behold, this also is vanity.
2:2	I said of laughter, It is mad: and of mirth, What doeth it?
2:3	I sought in mine heart to give myself unto wine, yet acquainting mine heart with wisdom; and to lay hold on folly, till I might see what was that good for the sons of men, which they should do under the heaven all the days of their life.
2:4	I made me great works; I builded me houses; I planted me vineyards:
2:5	I made me gardens and orchards, and I planted trees in them of all kind of fruits:
2:6	I made me pools of water, to water therewith the wood that bringeth forth trees:
2:7	I got me servants and maidens, and had servants born in my house; also I had great possessions of great and small cattle above all that were in Jerusalem before me:
2:8	I gathered me also silver and gold, and the peculiar treasure of kings and of the provinces: I gat me men singers and women singers, and the delights of the sons of men, as musical instruments, and that of all sorts.
2:9	So I was great, and increased more than all that were before me in Jerusalem: also my wisdom remained with me.
2:10	And whatsoever mine eyes desired I kept not from them, I withheld not my heart from any joy; for my heart rejoiced in all my labour: and this was my portion of all my labour.
2:11	Then I looked on all the works that my hands had wrought, and on the labour that I had laboured to do: and, behold, all was vanity and vexation of spirit, and there was no profit under the sun.
2:12	And I turned myself to behold wisdom, and madness, and folly: for what can the man do that cometh after the king? even that which hath been already done.
2:13	Then I saw that wisdom excelleth folly, as far as light excelleth darkness.
2:14	The wise man's eyes are in his head; but the fool walketh in darkness: and I myself perceived also that one event happeneth to them all.
2:15	Then said I in my heart, As it happeneth to the fool, so it happeneth even to me; and why was I then more wise? Then I said in my heart, that this also is vanity.
2:16	For there is no remembrance of the wise more than of the fool for ever; seeing that which now is in the days to come shall all be forgotten. And how dieth the wise man? as the fool.
2:17	Therefore I hated life; because the work that is wrought under the sun is grievous unto me: for all is vanity and vexation of spirit.
2:18	Yea, I hated all my labour which I had taken under the sun: because I should leave it unto the man that shall be after me.
2:19	And who knoweth whether he shall be a wise man or a fool? yet shall he have rule over all my labour wherein I have laboured, and wherein I have shewed myself wise under the sun. This is also vanity.
2:20	Therefore I went about to cause my heart to despair of all the labour which I took under the sun.
2:21	For there is a man whose labour is in wisdom, and in knowledge, and in equity; yet to a man that hath not laboured therein shall he leave it for his portion. This also is vanity and a great evil.
2:22	For what hath man of all his labour, and of the vexation of his heart, wherein he hath laboured under the sun?
2:23	For all his days are sorrows, and his travail grief; yea, his heart taketh not rest in the night. This is also vanity.
2:24	There is nothing better for a man, than that he should eat and drink, and that he should make his soul enjoy good in his labour. This also I saw, that it was from the hand of God.
2:25	For who can eat, or who else can hasten hereunto, more than I?
2:26	For God giveth to a man that is good in his sight wisdom, and knowledge, and joy: but to the sinner he giveth travail, to gather and to heap up, that he may give to him that is good before God. This also is vanity and vexation of spirit.


2:1	אמרתי אני בלבי לכה נא אנסכה בשׂמחה וראה בטוב והנה גם הוא הבל׃
2:2	לשׂחוק אמרתי מהולל ולשׂמחה מה זה עשׂה׃
2:3	תרתי בלבי למשׁוך ביין את בשׂרי ולבי נהג בחכמה ולאחז בסכלות עד אשׁר אראה אי זה טוב לבני האדם אשׁר יעשׂו תחת השׁמים מספר ימי חייהם׃
2:4	הגדלתי מעשׂי בניתי לי בתים נטעתי לי כרמים׃
2:5	עשׂיתי לי גנות ופרדסים ונטעתי בהם עץ כל פרי׃
2:6	עשׂיתי לי ברכות מים להשׁקות מהם יער צומח עצים׃
2:7	קניתי עבדים ושׁפחות ובני בית היה לי גם מקנה בקר וצאן הרבה היה לי מכל שׁהיו לפני בירושׁלם׃
2:8	כנסתי לי גם כסף וזהב וסגלת מלכים והמדינות עשׂיתי לי שׁרים ושׁרות ותענוגת בני האדם שׁדה ושׁדות׃
2:9	וגדלתי והוספתי מכל שׁהיה לפני בירושׁלם אף חכמתי עמדה׃
2:10	וכל אשׁר שׁאלו עיני לא אצלתי מהם לא מנעתי את לבי מכל שׂמחה כי לבי שׂמח מכל עמלי וזה היה חלקי מכל עמלי׃
2:11	ופניתי אני בכל מעשׂי שׁעשׂו ידי ובעמל שׁעמלתי לעשׂות והנה הכל הבל ורעות רוח ואין יתרון תחת השׁמשׁ׃
2:12	ופניתי אני לראות חכמה והוללות וסכלות כי מה האדם שׁיבוא אחרי המלך את אשׁר כבר עשׂוהו׃
2:13	וראיתי אני שׁישׁ יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החשׁך׃
2:14	החכם עיניו בראשׁו והכסיל בחשׁך הולך וידעתי גם אני שׁמקרה אחד יקרה את כלם׃
2:15	ואמרתי אני בלבי כמקרה הכסיל גם אני יקרני ולמה חכמתי אני אז יותר ודברתי בלבי שׁגם זה הבל׃
2:16	כי אין זכרון לחכם עם הכסיל לעולם בשׁכבר הימים הבאים הכל נשׁכח ואיך ימות החכם עם הכסיל׃
2:17	ושׂנאתי את החיים כי רע עלי המעשׂה שׁנעשׂה תחת השׁמשׁ כי הכל הבל ורעות רוח׃
2:18	ושׂנאתי אני את כל עמלי שׁאני עמל תחת השׁמשׁ שׁאניחנו לאדם שׁיהיה אחרי׃
2:19	ומי יודע החכם יהיה או סכל וישׁלט בכל עמלי שׁעמלתי ושׁחכמתי תחת השׁמשׁ גם זה הבל׃
2:20	וסבותי אני ליאשׁ את לבי על כל העמל שׁעמלתי תחת השׁמשׁ׃
2:21	כי ישׁ אדם שׁעמלו בחכמה ובדעת ובכשׁרון ולאדם שׁלא עמל בו יתננו חלקו גם זה הבל ורעה רבה׃
2:22	כי מה הוה לאדם בכל עמלו וברעיון לבו שׁהוא עמל תחת השׁמשׁ׃
2:23	כי כל ימיו מכאבים וכעס ענינו גם בלילה לא שׁכב לבו גם זה הבל הוא׃
2:24	אין טוב באדם שׁיאכל ושׁתה והראה את נפשׁו טוב בעמלו גם זה ראיתי אני כי מיד האלהים היא׃
2:25	כי מי יאכל ומי יחושׁ חוץ ממני׃
2:26	כי לאדם שׁטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושׂמחה ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס לתת לטוב לפני האלהים גם זה הבל ורעות רוח׃


n/a

< >