Textus Receptus Bibles

< >

Genesis - Chapter: 26


26:1	And there was a famine in the land, beside the first famine that was in the days of Abraham. And Isaac went unto Abimelech king of the Philistines unto Gerar.
26:2	And the LORD appeared unto him, and said, Go not down into Egypt; dwell in the land which I shall tell thee of:
26:3	Sojourn in this land, and I will be with thee, and will bless thee; for unto thee, and unto thy seed, I will give all these countries, and I will perform the oath which I sware unto Abraham thy father;
26:4	And I will make thy seed to multiply as the stars of heaven, and will give unto thy seed all these countries; and in thy seed shall all the nations of the earth be blessed;
26:5	Because that Abraham obeyed my voice, and kept my charge, my commandments, my statutes, and my laws.
26:6	And Isaac dwelt in Gerar:
26:7	And the men of the place asked him of his wife; and he said, She is my sister: for he feared to say, She is my wife; lest, said he, the men of the place should kill me for Rebekah; because she was fair to look upon.
26:8	And it came to pass, when he had been there a long time, that Abimelech king of the Philistines looked out at a window, and saw, and, behold, Isaac was sporting with Rebekah his wife.
26:9	And Abimelech called Isaac, and said, Behold, of a surety she is thy wife: and how saidst thou, She is my sister? And Isaac said unto him, Because I said, Lest I die for her.
26:10	And Abimelech said, What is this thou hast done unto us? one of the people might lightly have lien with thy wife, and thou shouldest have brought guiltiness upon us.
26:11	And Abimelech charged all his people, saying, He that toucheth this man or his wife shall surely be put to death.
26:12	Then Isaac sowed in that land, and received in the same year an hundredfold: and the LORD blessed him.
26:13	And the man waxed great, and went forward, and grew until he became very great:
26:14	For he had possession of flocks, and possession of herds, and great store of servants: and the Philistines envied him.
26:15	For all the wells which his father's servants had digged in the days of Abraham his father, the Philistines had stopped them, and filled them with earth.
26:16	And Abimelech said unto Isaac, Go from us; for thou art much mightier than we.
26:17	And Isaac departed thence, and pitched his tent in the valley of Gerar, and dwelt there.
26:18	And Isaac digged again the wells of water, which they had digged in the days of Abraham his father; for the Philistines had stopped them after the death of Abraham: and he called their names after the names by which his father had called them.
26:19	And Isaac's servants digged in the valley, and found there a well of springing water.
26:20	And the herdmen of Gerar did strive with Isaac's herdmen, saying, The water is ours: and he called the name of the well Esek; because they strove with him.
26:21	And they digged another well, and strove for that also: and he called the name of it Sitnah.
26:22	And he removed from thence, and digged another well; and for that they strove not: and he called the name of it Rehoboth; and he said, For now the LORD hath made room for us, and we shall be fruitful in the land.
26:23	And he went up from thence to Beersheba.
26:24	And the LORD appeared unto him the same night, and said, I am the God of Abraham thy father: fear not, for I am with thee, and will bless thee, and multiply thy seed for my servant Abraham's sake.
26:25	And he builded an altar there, and called upon the name of the LORD, and pitched his tent there: and there Isaac's servants digged a well.
26:26	Then Abimelech went to him from Gerar, and Ahuzzath one of his friends, and Phichol the chief captain of his army.
26:27	And Isaac said unto them, Wherefore come ye to me, seeing ye hate me, and have sent me away from you?
26:28	And they said, We saw certainly that the LORD was with thee: and we said, Let there be now an oath betwixt us, even betwixt us and thee, and let us make a covenant with thee;
26:29	That thou wilt do us no hurt, as we have not touched thee, and as we have done unto thee nothing but good, and have sent thee away in peace: thou art now the blessed of the LORD.
26:30	And he made them a feast, and they did eat and drink.
26:31	And they rose up betimes in the morning, and sware one to another: and Isaac sent them away, and they departed from him in peace.
26:32	And it came to pass the same day, that Isaac's servants came, and told him concerning the well which they had digged, and said unto him, We have found water.
26:33	And he called it Shebah: therefore the name of the city is Beersheba unto this day.
26:34	And Esau was forty years old when he took to wife Judith the daughter of Beeri the Hittite, and Bashemath the daughter of Elon the Hittite:
26:35	Which were a grief of mind unto Isaac and to Rebekah.


26:1	ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשׁון אשׁר היה בימי אברהם וילך יצחק אל אבימלך מלך פלשׁתים גררה׃
26:2	וירא אליו יהוה ויאמר אל תרד מצרימה שׁכן בארץ אשׁר אמר אליך׃
26:3	גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך כי לך ולזרעך אתן את כל הארצת האל והקמתי את השׁבעה אשׁר נשׁבעתי לאברהם אביך׃
26:4	והרביתי את זרעך ככוכבי השׁמים ונתתי לזרעך את כל הארצת האל והתברכו בזרעך כל גויי הארץ׃
26:5	עקב אשׁר שׁמע אברהם בקלי וישׁמר משׁמרתי מצותי חקותי ותורתי׃
26:6	וישׁב יצחק בגרר׃
26:7	וישׁאלו אנשׁי המקום לאשׁתו ויאמר אחתי הוא כי ירא לאמר אשׁתי פן יהרגני אנשׁי המקום על רבקה כי טובת מראה הוא׃
26:8	ויהי כי ארכו לו שׁם הימים וישׁקף אבימלך מלך פלשׁתים בעד החלון וירא והנה יצחק מצחק את רבקה אשׁתו׃
26:9	ויקרא אבימלך ליצחק ויאמר אך הנה אשׁתך הוא ואיך אמרת אחתי הוא ויאמר אליו יצחק כי אמרתי פן אמות עליה׃
26:10	ויאמר אבימלך מה זאת עשׂית לנו כמעט שׁכב אחד העם את אשׁתך והבאת עלינו אשׁם׃
26:11	ויצו אבימלך את כל העם לאמר הנגע באישׁ הזה ובאשׁתו מות יומת׃
26:12	ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשׁנה ההוא מאה שׁערים ויברכהו יהוה׃
26:13	ויגדל האישׁ וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאד׃
26:14	ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר ועבדה רבה ויקנאו אתו פלשׁתים׃
26:15	וכל הבארת אשׁר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום פלשׁתים וימלאום עפר׃
26:16	ויאמר אבימלך אל יצחק לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד׃
26:17	וילך משׁם יצחק ויחן בנחל גרר וישׁב שׁם׃
26:18	וישׁב יצחק ויחפר את בארת המים אשׁר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשׁתים אחרי מות אברהם ויקרא להן שׁמות כשׁמת אשׁר קרא להן אביו׃
26:19	ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שׁם באר מים חיים׃
26:20	ויריבו רעי גרר עם רעי יצחק לאמר לנו המים ויקרא שׁם הבאר עשׂק כי התעשׂקו עמו׃
26:21	ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שׁמה שׂטנה׃
26:22	ויעתק משׁם ויחפר באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שׁמה רחבות ויאמר כי עתה הרחיב יהוה לנו ופרינו בארץ׃
26:23	ויעל משׁם באר שׁבע׃
26:24	וירא אליו יהוה בלילה ההוא ויאמר אנכי אלהי אברהם אביך אל תירא כי אתך אנכי וברכתיך והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי׃
26:25	ויבן שׁם מזבח ויקרא בשׁם יהוה ויט שׁם אהלו ויכרו שׁם עבדי יצחק באר׃
26:26	ואבימלך הלך אליו מגרר ואחזת מרעהו ופיכל שׂר צבאו׃
26:27	ויאמר אלהם יצחק מדוע באתם אלי ואתם שׂנאתם אתי ותשׁלחוני מאתכם׃
26:28	ויאמרו ראו ראינו כי היה יהוה עמך ונאמר תהי נא אלה בינותינו בינינו ובינך ונכרתה ברית עמך׃
26:29	אם תעשׂה עמנו רעה כאשׁר לא נגענוך וכאשׁר עשׂינו עמך רק טוב ונשׁלחך בשׁלום אתה עתה ברוך יהוה׃
26:30	ויעשׂ להם משׁתה ויאכלו וישׁתו׃
26:31	וישׁכימו בבקר וישׁבעו אישׁ לאחיו וישׁלחם יצחק וילכו מאתו בשׁלום׃
26:32	ויהי ביום ההוא ויבאו עבדי יצחק ויגדו לו על אדות הבאר אשׁר חפרו ויאמרו לו מצאנו מים׃
26:33	ויקרא אתה שׁבעה על כן שׁם העיר באר שׁבע עד היום הזה׃
26:34	ויהי עשׂו בן ארבעים שׁנה ויקח אשׁה את יהודית בת בארי החתי ואת בשׂמת בת אילן החתי׃
26:35	ותהיין מרת רוח ליצחק ולרבקה׃


n/a

< >