Textus Receptus Bibles
Masoretic Text 1524
Old Testament
2:1 | תקעו שׁופר בציון והריעו בהר קדשׁי ירגזו כל ישׁבי הארץ כי בא יום יהוה כי קרוב׃ |
2:2 | יום חשׁך ואפלה יום ענן וערפל כשׁחר פרשׂ על ההרים עם רב ועצום כמהו לא נהיה מן העולם ואחריו לא יוסף עד שׁני דור ודור׃ |
2:3 | לפניו אכלה אשׁ ואחריו תלהט להבה כגן עדן הארץ לפניו ואחריו מדבר שׁממה וגם פליטה לא היתה׃ |
2:4 | כמראה סוסים מראהו וכפרשׁים כן ירוצון׃ |
2:5 | כקול מרכבות על ראשׁי ההרים ירקדון כקול להב אשׁ אכלה קשׁ כעם עצום ערוך מלחמה׃ |
2:6 | מפניו יחילו עמים כל פנים קבצו פארור׃ |
2:7 | כגבורים ירצון כאנשׁי מלחמה יעלו חומה ואישׁ בדרכיו ילכון ולא יעבטון ארחותם׃ |
2:8 | ואישׁ אחיו לא ידחקון גבר במסלתו ילכון ובעד השׁלח יפלו לא יבצעו׃ |
2:9 | בעיר ישׁקו בחומה ירצון בבתים יעלו בעד החלונים יבאו כגנב׃ |
2:10 | לפניו רגזה ארץ רעשׁו שׁמים שׁמשׁ וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם׃ |
2:11 | ויהוה נתן קולו לפני חילו כי רב מאד מחנהו כי עצום עשׂה דברו כי גדול יום יהוה ונורא מאד ומי יכילנו׃ |
2:12 | וגם עתה נאם יהוה שׁבו עדי בכל לבבכם ובצום ובבכי ובמספד׃ |
2:13 | וקרעו לבבכם ואל בגדיכם ושׁובו אל יהוה אלהיכם כי חנון ורחום הוא ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה׃ |
2:14 | מי יודע ישׁוב ונחם והשׁאיר אחריו ברכה מנחה ונסך ליהוה אלהיכם׃ |
2:15 | תקעו שׁופר בציון קדשׁו צום קראו עצרה׃ |
2:16 | אספו עם קדשׁו קהל קבצו זקנים אספו עוללים וינקי שׁדים יצא חתן מחדרו וכלה מחפתה׃ |
2:17 | בין האולם ולמזבח יבכו הכהנים משׁרתי יהוה ויאמרו חוסה יהוה על עמך ואל תתן נחלתך לחרפה למשׁל בם גוים למה יאמרו בעמים איה אלהיהם׃ |
2:18 | ויקנא יהוה לארצו ויחמל על עמו׃ |
2:19 | ויען יהוה ויאמר לעמו הנני שׁלח לכם את הדגן והתירושׁ והיצהר ושׂבעתם אתו ולא אתן אתכם עוד חרפה בגוים׃ |
2:20 | ואת הצפוני ארחיק מעליכם והדחתיו אל ארץ ציה ושׁממה את פניו אל הים הקדמני וספו אל הים האחרון ועלה באשׁו ותעל צחנתו כי הגדיל לעשׂות׃ |
2:21 | אל תיראי אדמה גילי ושׂמחי כי הגדיל יהוה לעשׂות׃ |
2:22 | אל תיראו בהמות שׂדי כי דשׁאו נאות מדבר כי עץ נשׂא פריו תאנה וגפן נתנו חילם׃ |
2:23 | ובני ציון גילו ושׂמחו ביהוה אלהיכם כי נתן לכם את המורה לצדקה ויורד לכם גשׁם מורה ומלקושׁ בראשׁון׃ |
2:24 | ומלאו הגרנות בר והשׁיקו היקבים תירושׁ ויצהר׃ |
2:25 | ושׁלמתי לכם את השׁנים אשׁר אכל הארבה הילק והחסיל והגזם חילי הגדול אשׁר שׁלחתי׃ |
2:26 | ואכלתם אכול ושׂבוע והללתם את שׁם יהוה אלהיכם אשׁר עשׂה עמכם להפליא ולא יבשׁו עמי לעולם׃ |
2:27 | וידעתם כי בקרב ישׂראל אני ואני יהוה אלהיכם ואין עוד ולא יבשׁו עמי לעולם׃ |
2:28 | (3:1) והיה אחרי כן אשׁפוך את רוחי על כל בשׂר ונבאו בניכם ובנותיכם זקניכם חלמות יחלמון בחוריכם חזינות יראו׃ |
2:29 | (3:2) וגם על העבדים ועל השׁפחות בימים ההמה אשׁפוך את רוחי׃ |
2:30 | (3:3) ונתתי מופתים בשׁמים ובארץ דם ואשׁ ותימרות עשׁן׃ |
2:31 | (3:4) השׁמשׁ יהפך לחשׁך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא׃ |
2:32 | (3:5) והיה כל אשׁר יקרא בשׁם יהוה ימלט כי בהר ציון ובירושׁלם תהיה פליטה כאשׁר אמר יהוה ובשׂרידים אשׁר יהוה קרא׃ |
Masoretic Text 1524
The Hebrew text of the Old Testament is called the Masoretic Text because in its present form it is based upon the Masora—the Hebrew, textual tradition of the Jewish scholars known as the Masoretes (or Masorites). The Masoretes were rabbis who made it their special work to correct the faults that had crept into the text of the Old Testament during the Babylonian captivity, and to prevent, for the future, its being corrupted by any alteration. They first separated the apocryphal from the canonical books, and divided the latter into twenty-two books, being the number of letters in the Hebrew alphabet. Then they divided each book into sections and verses.
There is a great difference of opinion as to when the Masoretic Text was written, but it was probably accomplished in the 10th -11th century. Several editions existed, varying considerably, but the received and authoritative text is that of Jacob ben-chayim ibn Adonijah, who carefully sifted and arranged the previous works on the subject. It was published in 1524.