Loading...

Interlinear Textus Receptus Bibles shown verse by verse.

Textus Receptus Bible chapters shown in parallel with your selection of Bibles.

Compares the 1550 Stephanus Textus Receptus with the King James Bible.

Visit the library for more information on the Textus Receptus.

Textus Receptus Bibles

Masoretic Text 1524

Old Testament

 

   

32:1ויהי בשׁתי עשׂרה שׁנה בשׁני עשׂר חדשׁ באחד לחדשׁ היה דבר יהוה אלי לאמר׃
32:2בן אדם שׂא קינה על פרעה מלך מצרים ואמרת אליו כפיר גוים נדמית ואתה כתנים בימים ותגח בנהרותיך ותדלח מים ברגליך ותרפס נהרותם׃
32:3כה אמר אדני יהוה ופרשׂתי עליך את רשׁתי בקהל עמים רבים והעלוך בחרמי׃
32:4ונטשׁתיך בארץ על פני השׂדה אטילך והשׁכנתי עליך כל עוף השׁמים והשׂבעתי ממך חית כל הארץ׃
32:5ונתתי את בשׂרך על ההרים ומלאתי הגאיות רמותך׃
32:6והשׁקיתי ארץ צפתך מדמך אל ההרים ואפקים ימלאון ממך׃
32:7וכסיתי בכבותך שׁמים והקדרתי את ככביהם שׁמשׁ בענן אכסנו וירח לא יאיר אורו׃
32:8כל מאורי אור בשׁמים אקדירם עליך ונתתי חשׁך על ארצך נאם אדני יהוה׃
32:9והכעסתי לב עמים רבים בהביאי שׁברך בגוים על ארצות אשׁר לא ידעתם׃
32:10והשׁמותי עליך עמים רבים ומלכיהם ישׂערו עליך שׂער בעופפי חרבי על פניהם וחרדו לרגעים אישׁ לנפשׁו ביום מפלתך׃
32:11כי כה אמר אדני יהוה חרב מלך בבל תבואך׃
32:12בחרבות גבורים אפיל המונך עריצי גוים כלם ושׁדדו את גאון מצרים ונשׁמד כל המונה׃
32:13והאבדתי את כל בהמתה מעל מים רבים ולא תדלחם רגל אדם עוד ופרסות בהמה לא תדלחם׃
32:14אז אשׁקיע מימיהם ונהרותם כשׁמן אוליך נאם אדני יהוה׃
32:15בתתי את ארץ מצרים שׁממה ונשׁמה ארץ ממלאה בהכותי את כל יושׁבי בה וידעו כי אני יהוה׃
32:16קינה היא וקוננוה בנות הגוים תקוננה אותה על מצרים ועל כל המונה תקוננה אותה נאם אדני יהוה׃
32:17ויהי בשׁתי עשׂרה שׁנה בחמשׁה עשׂר לחדשׁ היה דבר יהוה אלי לאמר׃
32:18בן אדם נהה על המון מצרים והורדהו אותה ובנות גוים אדרם אל ארץ תחתיות את יורדי בור׃
32:19ממי נעמת רדה והשׁכבה את ערלים׃
32:20בתוך חללי חרב יפלו חרב נתנה משׁכו אותה וכל המוניה׃
32:21ידברו לו אלי גבורים מתוך שׁאול את עזריו ירדו שׁכבו הערלים חללי חרב׃
32:22שׁם אשׁור וכל קהלה סביבותיו קברתיו כלם חללים הנפלים בחרב׃
32:23אשׁר נתנו קברתיה בירכתי בור ויהי קהלה סביבות קברתה כלם חללים נפלים בחרב אשׁר נתנו חתית בארץ חיים׃
32:24שׁם עילם וכל המונה סביבות קברתה כלם חללים הנפלים בחרב אשׁר ירדו ערלים אל ארץ תחתיות אשׁר נתנו חתיתם בארץ חיים וישׂאו כלמתם את יורדי בור׃
32:25בתוך חללים נתנו משׁכב לה בכל המונה סביבותיו קברתה כלם ערלים חללי חרב כי נתן חתיתם בארץ חיים וישׂאו כלמתם את יורדי בור בתוך חללים נתן׃
32:26שׁם משׁך תבל וכל המונה סביבותיו קברותיה כלם ערלים מחללי חרב כי נתנו חתיתם בארץ חיים׃
32:27ולא ישׁכבו את גבורים נפלים מערלים אשׁר ירדו שׁאול בכלי מלחמתם ויתנו את חרבותם תחת ראשׁיהם ותהי עונתם על עצמותם כי חתית גבורים בארץ חיים׃
32:28ואתה בתוך ערלים תשׁבר ותשׁכב את חללי חרב׃
32:29שׁמה אדום מלכיה וכל נשׂיאיה אשׁר נתנו בגבורתם את חללי חרב המה את ערלים ישׁכבו ואת ירדי בור׃
32:30שׁמה נסיכי צפון כלם וכל צדני אשׁר ירדו את חללים בחתיתם מגבורתם בושׁים וישׁכבו ערלים את חללי חרב וישׂאו כלמתם את יורדי בור׃
32:31אותם יראה פרעה ונחם על כל המונה חללי חרב פרעה וכל חילו נאם אדני יהוה׃
32:32כי נתתי את חתיתו בארץ חיים והשׁכב בתוך ערלים את חללי חרב פרעה וכל המונה נאם אדני יהוה׃
Masoretic Text 1524

Masoretic Text 1524

The Hebrew text of the Old Testament is called the Masoretic Text because in its present form it is based upon the Masora—the Hebrew, textual tradition of the Jewish scholars known as the Masoretes (or Masorites). The Masoretes were rabbis who made it their special work to correct the faults that had crept into the text of the Old Testament during the Babylonian captivity, and to prevent, for the future, its being corrupted by any alteration. They first separated the apocryphal from the canonical books, and divided the latter into twenty-two books, being the number of letters in the Hebrew alphabet. Then they divided each book into sections and verses.

There is a great difference of opinion as to when the Masoretic Text was written, but it was probably accomplished in the 10th -11th century. Several editions existed, varying considerably, but the received and authoritative text is that of Jacob ben-chayim ibn Adonijah, who carefully sifted and arranged the previous works on the subject. It was published in 1524.